ציטוטים, ציטוט, פתגמים | בין המרכאות

כאשר גבר נשוי, הקסם שהוא מהלך על נשים פוחת במחצית, לפחות. אפילו על נשים נשואות. במיוחד על נשים נשואות, כיוון שהן חושבות שהן יודעות מה טיבם של בעליהם.

זה קטע מוזר בעולם המודרני. אפשר לשמוע נערות בחדרי שירותים של מועדונים אומרות, "כן, הוא קם ועזב אותי. הוא לא אהב אותי. הוא פשוט לא היה מסוגל להתמודד עם אהבה. הוא פשוט דפוק מדי בשביל לדעת איך לאהוב אותי." אז, איך זה קרה? מה במאה הלא-נאהבת שלנו שיכנע אותנו שאפשר, למרות הכל, לאהוב אותנו כבני אדם, כמין? מה גורם לנו לחשוב שכל אלה שאינם מצליחים לאהוב אותנו הם פגומים, לקויים, מקולקלים בדרך כלשהי? בעיקר אם הם מחליפים אותנו באיזה סוג של אלוהים, או במדונה בוכייה, או בפניו של הצלוב שהם רואים בכל חפץ אפשרי - ואז אנחנו קוראים להם משוגעים. הולכים שולל. מפגרים. אנחנו משוכנעים כל כך במעלות הטובות של עצמנו ובטוב אהבתנו, עד שאיננו מסוגלים להאמין שאולי יש משהו ראוי לאהבה מאיתנו, ראוי יותר להערצה. כרטיסי ברכה חוזרים ואומרים לנו השכם והערב שכל אד ראוי לאהבה. לא. כל אחד ראוי למים נקיים. לא כל אחד ראוי לאהבה כל הזמן.

אם אדם ניצל את כוחו הפוליטי או הכלכלי למטרות מושחתות הוא בוודאי ינצל אותו כדי לנסות לחמוק מאימת הדין, בין על ידי טשטוש מעלליו, ובין על ידי לחץ על גורמי האכיפה כדי שהם יטייחו אותם.

מוטב להסמיק מאשר להחוויר.

לעולם יהיה הרע מקובל יותר על בני האדם, משום שטיבעו פשוט יותר.

שאלוהים יברך את הפאגאנים האלה.

ללכת עם אהבתך יחף במדבר זו הרגשה ששייקספיר בימיו הטובים לא היה יכול לתאר במילים, וכשמיליון כוכבים בוהקים מעליך, השמיים בצבע כחול עמוק, צל ההרים נופל על המדבר, שקט עוצמתי ברקע, אוויר נפלא וידה של אהבת חייך אוחזת בידך, זה ממש כמו להיוולד מחדש.