אין עושר כבריאות, ולא נעימות כמו לב הטוב.

אני שוחר נלהב של חופש. בעיניי חופש הוא מצב ייחודי בו אינטיליגנציה, כבוד ואושר אנושי יכולים להתפתח ולצמוח; לא מדובר בחופש הרשמי והמזוכך שמודדת, מווסתת ומעניקה המדינה, שקר נצחי אשר במציאות מייצג אך ורק את זכויות היתר שיש לאחדים, על חשבון השיעבוד של השאר; לא מדובר בחופש האינדיבידואליסטי, האגואיסטי, השפל והמזויף שמשובח על-ידי בית מדרשו של ז'אן-ז'אק רוסו וחוגים אחרים של ליברליזם בורגני, אשר לוקחים בחשבון את הזכויות המתיימרות להיות של כל בני-האדם, ושמיוצגות על-ידי המדינה שמגבילה את הזכויות של כל יחיד - רעיון שמוביל באופן בלתי-נמנע לצמצום הזכויות של היחיד לאפס. לא, אני מתכוון לסוג היחיד של חופש אשר ראוי לשם זה, חופש המורכב לחלוטין מן ההתפתחות המושלמת של הכוחות החומריים, השכליים והמוסריים שמצויים בכל אדם; חופש שאינו מכיר באף הגבלות חוץ מאלה הנקבעות על-ידי החוקים האישיים של הטבע שלנו, שאינם נחשבים בפועל הגבלות, משום שחוקים אלה אינם נאכפים על-ידי שום מחוקק חוץ מאיתנו, והם פנימיים וטבועים בנו, ויוצרים את בסיס הקיום החומרי, השכלי והמוסרי שלנו - הם אינם מגבילים אותנו, אך הם התנאים האמיתיים והמידיים של החופש שלנו.

האמת איננה הערך היחיד. המשפט אינו מבוסס על הגישה כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם. האמת איננה הערך היחיד אשר התהליך השיפוטי צריך להגשימו. במקרים מסוימים עלול גילוי האמת לפגוע קשות בפרט, בכבודו, בחירותו, בשלמותו הגופנית והנפשית, בפרטיותו ובשמו הטוב - עד כי המשפט מוכן לוותר על גילוי האמת. ההתחשבות בערכים אלה אינה נעשית בדרך של העדפתם על-פני האמת. ההתחשבות נעשית בדרך של איזון בינם לבין האמת. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך לאזן בין ערכים מתנגשים. במקום בו קיים ערך, קיים גם ערך נוגד. התזה מלווה תמיד על-ידי האנטיתזה. המשפט מחפש את הסינתזה.

אין דבר, טוב למות בעד ארצנו.

סוסים חכמים יותר מבני אדם. אף פעם לא שמעת על סוס שפשט את הרגל כי הוא הימר על האדם הלא נכון.

אנשים ללא מסכות הם חזיון נדיר.

ייתכן כי אמת הדבר שהגברים חכמים מן הנשים, אך מעולם לא ראיתי אישה שתרדוף אחרי גבר טיפש רק מפני שיש לו רגליים יפות.