את מאורעות העתיד אין אנו יכולים להסיק ממאורעות העבר - אמונה בהקשר סיבתי, היא אמונה טפלה.

תודה לאל שאני אתאיסט.

כאשר אני נשאל האם אני אתיאיסט, אני נוקט באסטרטגיה משעשעת ומצביע על כך שהשואל גם הוא אתיאיסט כשהוא חושב על זאוס, אפולו, אמון רע, בעל ועגל הזהב.

הדת של דור אחד, היא השעשוע הספרותי של הדור הבא.

היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס. משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות, במובן הזה אני דתי.

אינני מנסה לדמיין אלוהים אישי - די לי לעמוד אחוז יראה מול מבנהו של העולם ככל שהוא מתיר לחושים הלא מספיקים שלנו להעריך אותו.

האם לא די בכך שנראה שגן פרחים הוא יפה, בלי שנצטרך להאמין שיש גם פיות בתוכו.

העובדה שאדם מאמין מאושר יותר מאדם ספקן, אינה משמעותית יותר מהעובדה שאדם שיכור מאושר מאדם פיכח.

בכל כפר ישנו לפיד - המורה; ובכל כפר מכבה הלפיד - כוהן הדת.

כמיהה, חיפוש וביקוש אחרי הדרך הנכונה, אין אני רואה בכך משום תופעה דתית.

ספק הוא חלק מכל דת. כל הוגי הדעות הדתיים הטילו ספק.

אם אתה מדבר אל אלוהים, אתה דתי; אם הוא מדבר אליך - אתה פסיכופט.

ועוד ראיתי תחת השמש, מקום המשפט - שמה הרשע, ומקום הצדק - שמה הרשע. אָמַרְתִי אֲנִי בְלִבִי: אֶת הַצַדִיק וְאֶת הָרָשָע יִשְפוט הָאֱלוהִים, כי עֵת לְכָל חֵפֶץ וְעַל כָל הַמַעֲשֶה שָם.

אני חי ואוהב לאורו המיוחד של אלוהים.

המלחמה, כמוה ככל שאר המעשים. אי אפשר להלחם אם אין מאמינים במלחמה.