אם הדרך חשוכה, אני אהיה שם כדי להדליק לך נר.
אם תמעד, אני אהיה שם כדי להושיט יד תומכת.
אם תבכה, אני אהיה שם כדי לנגב את דמעותייך.
רק תמשיך לצעוד, ולפני שתבין מה קורה,
תראה שאור הנר מתגמד לעומת בוהק השמש בשמיה הכחולים,
שהמכשולים שעליהם מעדת בעבר נעלמו, והפכו לזיכרון בלבד,
ושהדמעות שבעינייך כעת הן דמעות אושר.
רק תמשיך לצעוד ותזכור, שמאחורי כל צעד שלך מהדהד צעדי שלי.

כתבתי את שמך בשמיים,
אך הרוח באה ולקחה אותו.

כתבתי את שמך בחול,
אך הגלים באו, ושטפו אותו.

כתבתי את שמך בליבי,
ושם יישאר תמיד.

גם כשאני שופך אלייך את ליבי, אני לא בטוח שאת יודעת, כמה גדולה האהבה שלי אלייך.

גם זה יעבור. אמירה שיש לומר בכל הנסיבות. בחיים כשהכל נורא, כשרואים דברים מזעזעים, כשהכל טוב ומקסים ונהדר, אמרו את שלושת המילים האלו לעצמכם. הם יעניקו לכם תחושה של פרספקטיבה, וגם יסייעו לכם, להפיק את המירב מן הטוב, ולהיות שווי נפש לגבי הרע.

אלוהים לא יכל להיות בכל מקום, ולכן ברא אמהות.

המלאכים שממעל התכנסו לישיבת הצוות השנתית. הם סקרו את אירועי השנה שעברה, דיברו, דנו, צעקו. בשלב מסוים, חילוקי הדעות כמעט גרמו לפריצת תגרה של ממש, אבל בסוף הסכימו כולם פה אחד - בשנה שבפתח - חלק ניכר מתקציב האושר העולמי יילך אלייך! השתמש בו בחכמה, וחלוק אותו עם כולנו. שנה טובה!

[ ברכת תודה מן התלמידים למורה להיסטוריה ]

למורה נפלאה על תקופה נפלאה,

עברו חלפו להן שנתיים שלמות,
בהן איתך למדנו על כל העולמות.
במסירות, באהבה ועם המון חום,
למדנו בהיסטוריה על מלחמות ושלום.
איתך כל שיעור ההפך לחוויה,
וכל עבודה לעשייה מהנה.

ולכן מורתנו היקרה, זוהי ההזדמנות להודות לך בהתאם,
על שהיית לנו מורה, חברה וכשצריך גם אם.
תודה על התקופה נפלאה,
שנתיים יחד, מלאות הנאה.

תקופה המסתיימת בהבטחה לעתיד,
אותה יזכור כל תלמיד ותלמיד.
נזכור בכמיהה לחזור אחורה בזמן,
אל הכיתה המופלאה - והטובה מכולן.

נרצה לסיים באיחולי הצלחה להמשך דרכך,
תשמרי על הייחודיות שבך ועולם אל תפסיקי לחנך.