אתם יודעים מה עשיתי ומה עשינו כדי למנוע מלחמה ושכול, אבל גורלנו הוא שבארץ אין מנוס מלהילחם, במסירות נפש. האלטרנטיבה היא אושוויץ, והחלטתנו ברורה - שלא תהיה עוד אושוויץ.

עצם הביקור ג'סטה, קבלת הפנים שלנו ג'סטה. מה הכמיהה הזאת הבלתי פוסקת לג'סטות? רבותיי, מדיניות זה לא ג'סטקולציה.

גם המובן מאליו צריך שייאמר לפעמים.

ואם יש יפי נפש שמעקמים את האף, אז שהאף שלהם יהיה עקום.

אנו תובעים לעצמנו את יהודה, שומרון וחבל עזה לא בזכות הכח אלא בכח הזכות.

אינני יכול עוד... הניחו אותי לנפשי... די לראש הממשלה... אני מבקש לעזוב אותי ולהתפטר.

טובים קשיי השלום על יסורי המלחמה.