נושאים אחרים | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

בית זה המקום שאליו מוכרחים להכניס אותך.

אלכוהליסט הוא אדם שנוא ששותה בדיוק כמוך.

כשאני עם אנשים (עלה בדעתי הערב, כשקילחתי את הבן שלי) – לא משנה אם זרים לי או הכי קרובים – מלווה אותי תמיד מחשבה אחת: כל אלה יודעים לעשות בטבעיות את הדבר שלגביו אני אימפוטנט גמור: להכות שורש.

"זה משום שאין לך מוח," ענתה הילדה. "לא משנה כמה משמימים ואפורים הבתים שלנו, אנשים בשר-ודם תמיד יעדיפו לגור שם מאשר בכל מדינה אחרת, יפה ככל שתהיה. אין מקום כמו הבית."

אם מישהו אי פעם ישאל אותי מה השגתי בחיי, אומר שההישג היחיד שלי הוא כמה משפטים מנוסחים היטב.

בבית שאין בו כללים, הגורל משתולל, המזל מתעכב והמקרה מבקר. אבל בבית שיש בו כללים, הגורל עושה מה שאומרים לו, את המזל לא צריכים, והמקרה נשאר בחוץ, דופק וצועק ולא יכול להיכנס.

זה? זה לא בית. זה אבנים, אבנים מסותתות. מסודרות יפה אחת על השנייה. בית זה בית רק כשיש בו אישה ומשפחה.

הפרזה היא תמיד דבר רע; אך שכרות היא הנוראית מכל ההפרזות. היא מקלקלת את הבריאות, מדרדרת את המחשבה, ומערערת אנשים. היא חושפת סודות, מעוררת ריבים, תאותנית, עזת מצח, מסוכנת, ומטורפת. בסופו של דבר, השיכור הוא אינו אדם: משום שאין בו טיפת היגיון, זו אשר מבחינה בין האדם לבהמה.

אל תכניס לביתך דבר שאינך יודע עליו שהוא שימושי, או מאמין שהוא יפה.

כסא מסבאה הוא כס המלכות של השמחה האנושית.