אדם וחברה | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

איכפת לי בדבר כפפות האופנוען הישנות ומעלות העובש האלה... שהרי הן נמצאות שם שנים כה רבות, - והן כה נושנות וכה עייפות וכה קרובות, - עד כי יש בהן משהו מצחיק. הן נספגו במרוצת הזמן בשמן, בזיעה, בלכלוך ... יש להן זכרון משלהן. הן עלו רק שלושה דולרים ומאז נתפרו מחדש פעמים כה רבות, עד כי כמעט שאי אפשר לתקנן עוד. ואף-על-פי-כן, מקדיש אני זמן וטרחה רבה כדי לתקנן בכל זאת, שכן איני מסוגל לראות זוג אחר התופס את מקומן. זוהי התנהגות בלתי מעשית, אך מעשיות אינה העיקר בכפפות או בכל דבר אחר.

קאדג'ן לא השיב. מה הוא היה יכול לומר? שאפתנות גובה מחיר, והמחיר הזה הוא חברות.

"ברור שמצורע הודי לא יכול להיות מלך באדולינה. למה שמצורע הודי ירצה להיות מלך באדולינה? מה זה באדולינה, בכלל? לא. התפקיד שלי הוא להזכיר למצורע ההודי ולך שאתה יכול להיות מלך. נקודה. מלך בעולם שלך, איך שאתה רוצה לקרוא לו."

הבית שלי נשרף, אבל עכשיו אני יכול לראות את השמיים.

כשאתה שוקל את התנהגותך, ייתכן שכדאי לשאול את עצמך: "אילו גרתי עם עצמי, האם הייתי רוצה להישאר בסביבה?" לעיתים קרובות מדי איננו לוקחים את הזמן לבחון את התנהגותנו מנקודת המבט של אלו הקרובים אלינו.

פסימיסט הוא אופטימיסט עם ניסיון חיים.

מוטב להיות שנוא בגלל מי שאתה, מאשר להיות אהוב בזכות מי שאינך.

הו מי יתנני משמיים זו המתת,
לראותני את עצמי בעיניו של הזולת.

עדיף לתת מאשר להלוות, וזה גם עולה בערך אותו הדבר.

מי שלא מאמין בצרות - הצרות מאבדות בו עניין.