- מציג ברכות 1 - 10 מתוך 43 בקטגוריית ברכות פרידה
אף מרחק או משך-זמן לא יכול להחליש חברות של שני אנשים המשוכנעים בערכו של השני.
- -
אל תפחד מפרידות. להגיד להתראות הכרחי לפני שאפשר להיפגש שוב. ולהיפגש שוב, אחרי רגעים או נצח, מובטח עבור אלו שחברים.
מתהלך בחוף,
לבד.
עוצם עיניים.
מדמיין את הנוף,
שהשתקף אז בעיניו,
באותו יום...
איתה,
ביחד.
לבד.
עוצם עיניים.
מדמיין את הנוף,
שהשתקף אז בעיניו,
באותו יום...
איתה,
ביחד.
6.8
אילו היית רואה,
את העיניים האפורות,
את העיניים הכחולות,
את העיניים השבירות,
משפילות מבט,
ומשקות את האדמה...
ואילו היית רק רואה,
את הפרח הכתום,
את הפרח האדום,
את הפרח הבוהק,
את הפרח הגאה שצמח,
מתרומם מול השמש,
ומזין עצמו מקרנייה.
את העיניים האפורות,
את העיניים הכחולות,
את העיניים השבירות,
משפילות מבט,
ומשקות את האדמה...
ואילו היית רק רואה,
את הפרח הכתום,
את הפרח האדום,
את הפרח הבוהק,
את הפרח הגאה שצמח,
מתרומם מול השמש,
ומזין עצמו מקרנייה.
6.9
אין פעימות לב,
הפיצוץ הינו כל כך עמוק,
עד שפני המים עומדים ללא תנודה.
הגוף לא מאפשר לבכות,
לחייך, לחוש, לשמוע או להגיב,
הוא נדם.
אין פעימות לב.
זה לא דיכאון, זה אבל.
כמה שתנסה, לא תצליח לרעוד בקור הזה.
החושים שלך רדומים,
מבט חלול, אך מלא בזכרונות...
המסע אל גבולות האופק, תם.
כעת ישנה רק הבדידות,
הרי היא מצבו הטבעי של האדם.
רק כנפי הדמיון מחזיקים אותך חי,
ואין פעימות לב.
הפיצוץ הינו כל כך עמוק,
עד שפני המים עומדים ללא תנודה.
הגוף לא מאפשר לבכות,
לחייך, לחוש, לשמוע או להגיב,
הוא נדם.
אין פעימות לב.
זה לא דיכאון, זה אבל.
כמה שתנסה, לא תצליח לרעוד בקור הזה.
החושים שלך רדומים,
מבט חלול, אך מלא בזכרונות...
המסע אל גבולות האופק, תם.
כעת ישנה רק הבדידות,
הרי היא מצבו הטבעי של האדם.
רק כנפי הדמיון מחזיקים אותך חי,
ואין פעימות לב.
7.1
אני אוותר על העקשנות ועל האגו החקוקים בי כי אני לא מוכנה לוותר עלינו.
אני יודעת שאנחנו לא תמיד מסכימים על הכל,
אבל אני מקווה שלפחות בנקודה הזו אנחנו תמימי דעים.
אני יודעת שאנחנו לא תמיד מסכימים על הכל,
אבל אני מקווה שלפחות בנקודה הזו אנחנו תמימי דעים.
- דאפי
7.3
כל פעם כשאתה הולך,
אתה לוקח איתך קצת מליבי,
בכל פעם שאתה חוזר ושוב הולך,
אני נישארת בלי חלק מנשמתי,
וכאן אני אומרת את המילה האחרונה,
שלום לך יקירי, כי אין לי כבר ברירה,
שלום אהובי, כי לא נותרה לי עוד נשמה...
אתה לוקח איתך קצת מליבי,
בכל פעם שאתה חוזר ושוב הולך,
אני נישארת בלי חלק מנשמתי,
וכאן אני אומרת את המילה האחרונה,
שלום לך יקירי, כי אין לי כבר ברירה,
שלום אהובי, כי לא נותרה לי עוד נשמה...
- מ. א.
7.3