שטות והומור | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

אני עובד בחנות נעליים, ואני עדיין לא שמח לחזור הביתה.

לא הייתי מעסה את הרגליים שלך גם אם ג'יני היה יוצא מהן, פג.

אנשים אומרים לי שישו לא היה יהודי! בטח שהוא היה יהודי. בן שלושים, רווק, גר עם ההורים. בחייכם! עובד בעסק של אבא שלו, אמא שלו חשבה שהוא מתנה מאלוהים, הוא יהודי, וזהו. זו מסורת עתיקה.

ישו היה בן יחיד, תודה לאל! מי ירצה להיות ג'רי, האח של המשיח? זו עבודה קשה. "קדימה, ג'רי אנחנו יורדים לחוף." "כן, אמא! ישו ילך על המים, יאכיל את כולם, ירפא אותם ויאסוף עדה שלמה של מאמינים ואני אשב לי עם פריחה וחול בתחת." אני משער שבגיל 30 הוא היה מוצא את עצמו שיכור באיזה באר: "כן, אני ג'רי קרייסט! כן... יש כאלה שעושים את דבריי! בוא הנה, ספוט! ארצה! רואים?"

מאמר שפורסם לאחרונה בניו-יורק טיימס מצטט חוקרי קוראן שמתקנים את התרגום המקורי. התרגום המדויק הוא לא "71 בתולות שחורות שיער", אלא "71 צימוקים צלולים כבדולח". הבדל מזערי בפרשנות, באמת! זה כמו ש-"לא תרצח" זה בעצם "לא תלבש חצאית".

פעם אבטחה בשדות התעופה הייתה פשוטה יותר. "ביפ!" "בסדר, תעלה למטוס. מה זה? אקדח. אוקיי, תעלה למטוס!" יכולת לשאת סכין של 10 סנטימטר על המטוס. עכשיו אי-אפשר לקחת אפילו קוצץ-ציפורניים. מה בדיוק הבעיה? מה הם מפחדים שנעשה? "קדימה! המטוס שלי עכשיו, או שהכלבה הזאת מאבדת ציפורן! יש לי פצירה! אני יכול להיות מעצבן!"

גם כשכולנו נמות ונחלוף מן העולם, קית' [ריצ'ארדס] עדיין יהיה שם עם חמישה מקקים. הוא יגיד משהו כמו "עישנתי את הדוד שלכם, ידעתם את זה? מטורף לא?"

עכשיו יש סדרות טלוויזיה כמו "התא", "הכיסא", "אפקט הפחד". אנשים בטקסס אומרים: "יש לנו את הסדרות האלו, אנחנו פשוט לא מסריטים אותן."

ידידי לאנס ארמסטרונג מתחרה כרגע בטור דה פראנס, וכל שנה הצרפתים אומרים "הוא משתמש בחומרים כימיים". זה כימותרפיה, מוצצי צפרדעים שכמותכם! "אוקיי, אז יש לו אשך אחד, הוא אווירודינמי!" אנשים, תחתכו את הביצים! אתם תהיו מהירים יותר, קדימה, עשו זאת! אל תפחדו!

אנחנו אוהבים נשים, אנחנו רוצים נשים. אבל זה כל מה שאנחנו יודעים. בגלל זה אנחנו צופרים מהמכוניות שלנו, צועקים מאתרי בנייה. אלה הרעיונות הכי טובים שגיבשנו עד כה. לצפור ממכונית... זה מדהים אותי! זה חייב להיות תא המוח הפעיל האחרון בראש של הבחור שחושב על זה. היא פוסעת ברחוב, הוא במכונית. ביפ-ביפ, "נדמה לי שהבהרתי את עצמי..." מה היא אמורה לעשות בדיוק? לבעוט בעקבים ולהתחיל לרוץ אחרי המכונית? להיאחז בפגוש? המכונית עוצרת, והיא: "טוב שצפרת, לא היה לי מושג איך אתה מרגיש."