אהבה, זוגיות ומשפחה | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

"ומה יהיו בני האדם ללא אהבה?" נדירים, אמר מוות.

מה קשה היא הפרידה האיטית מידידים גדולים! אכן, מוטב להיפרד פרידה חטופה ולהיוותר לבד - באקלימו הטבעי של האדם.

הבה נתלבש לתפארה! הן היום נבורך. עוד מעט יבואו הנה הכומר ונכבדי הכפר. אם ימצאונו מתפלשים בעשב לשמחת לבנו, נמיט חרפה על העסק שלנו! ובן, עלינו לענוד צווארון ועניבה, ולהעמיד פנים רציניות! מאי נפקא-מינה אם אין לך ראש, העיקר שתהיה לך מגבעת הדורה...! איזה עולם מטורף!

אינני מתבייש לבכות בפני גברים. בין גברים קיימת איזו אחדות, ואין כל בושה בכך. אבל בפני נשים חייב הגבר להוכיח תמיד את אומץ-לבו. צא וחשוב: אם עינינו תרדנה מים בנוכחותן, מה יהא עליהן, בריות עלובות שכמותן? הן הקץ יקיץ עליהן!

אשה אמיתית - הקשב היטב, ואני מקווה שדבר זה עוד יעזור לך - אשה אמיתית נהנית יותר מן העונג שהיא נותנת לגבר מאשר מן העונג שהיא מקבלת.

התבוננתי בזורבה, שסובב את צווארו כעוף-טרף ושתה בדממה. התבוננתי בו והירהרתי בלבי, עד מה מופלאה ומביכה היא תעלומת חיינו. בני-אדם נפגשים, ושוב הם נפרדים, כעלים הנידפים ברוח. עיניך מתאמצות לשווא לשמור על מראה הפנים, הגוף והתנועות של האיש אשר אהבת. תחלופנה שנים מעטות ושוב לא תוכל להיזכר אם היו כחולות או שחורות.

עדיין צעיר היה מלדעת שזכרון הלב מבטל את הרע ומאדיר את הטוב, ובזכות התכונה המחוכמת הזאת אנו מצליחים לעמוד בנטל העבר. אבל כשעמד על סיפון האנייה וראה שוב את הצוק הלבן של השכונה הקולוניאלית, ואת הנשרים העומדים בלי נוע על הגגות, ואת הכבסים של העניים התלויים על הגזוזטאות, באותה שעה הבין איזה טרף קל היה למלכודות הרחומות של הגעגועים.

בשמחה גדולה נוכחה לדעת שאין אוהבים את הבנים מפני שבנים הם, אלא מפני הידידות הנרקמת בזמן גידולם.

הוא לא אבה לראות שהחיכוכים עם אשתו אפשר שיש לתלותם באווירה הדחוסה השוררת בבית, ונוח היה לו לתלותם בעצם טיבם של הנישואין - המצאה אבסורדית זו שאין לה קיום אלא בחסדיו של האל שאינם תמים לעולם. הלא הדבר הזה מנוגד לכל הגיון מדעי, ששני בני-אדם שכמעט אינם מכירים זה את זה, ואין כל קשרי דם ביניהם, והם בעלי אופיים שונים, והם שונים זה מה על פי חינוכם ותרבותם ואפילו על פי מינם, ששני בני-אדם שכאלה יימצאו מחויבים פתאום לגור יחד, לישון על מיטה אחת, להיות שותפים בשני יעודים שאולי הועידם הגורל ללכת בכיוונים הפוכים. הוא היה אומר: "זה הקושי שבחיי הנישואין, שהם מסתיימים בכל לילה לאחר ההתעלסות ויש לבנות אותם מחדש בכל בוקר לפני הארוחה."

פלורנטינו אריסה היה שוכח תמיד בזמן שלא היה צריך לשכוח, שהנשים נותנות את דעתן על הכוונה הסמויה של שאלה יותר מעל השאלה עצמה.