שמחה | ציטוטים

לב טיפש, אל תהיה עייף וממולח אלא חוגג ומלא שמחה.

שנינו הלכו - כאחד. אי שם במרחק זימרה השמש, שירתה נישאת קלושות מבעד לערפל; כל הדברים סביבנו עטרו צבעים שופעים; פנינה, מופז, חכלילי, אדום. היקום כולו היה אישה אינסופית ואנו ברחמה נמצאים, כאילו טרם נולדנו, מבשילים בשמחה. והיה לי ברור, ברור ללא עוררין, שהדברים כולם היו מיועדים לי: השמש, הערפל, החכלילי, המופז - כולם היו מיועד לי.

אם אני הולך למות, הרי הולך אני בשמחה, בלב קל, מפני שזה לשם הדבר הכי יקר לי. האם לא שמחה היא למות מתוך הכרה, שבמחיר זה יקבל עמי דבר מה במולדתי היקרה, בארץ ישראל?

מאמין אני: יבוא יום ואני, עייף ומיוגע מעבודה קשה, סקור אסקור בשמחה וגיל את שדותיי אני בארצי אני. ולא יאמר איש: 'לך לך, נבזה, מפה; זר הנך בארץ הזאת!' וכי ימצא איש ויאמר כך, בכוח ובחרב אגן, אקום ואגן על שדותיי, על זכויותיי. יבוא! מאחורי שדותיי, מימני, משמאלי חבריי, לא כחבריהם של היהודים הסוציאל-דמוקרטים ברוסיה, ידי חבריי לא תהיינה מגואלות בדם אחיי... ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, יודע לשם מה אני נופל.

אם השמחה שבעשיית מעשה חביבות הזדמנה לך רק לעתים רחוקות, הרי הזנחת הרבה - ויותר מכול את עצמך.

כל אחד יודע כי ביום מן הימים ימצא אותנו המוות. זה שם גבול לכל שמחה אך גם לכל כאב. אין סוף דאגות חומריות אינן מאפשרות לנו להיות מאושרים או אומללים בתכלית, אלה משוות אופי זמני לכל שמחה, אך גם מסיחות את דעתנו מן הצער ומאפשרות לנו לשאתו.

(הפוליטיקה הסותרת של אלכס שטיינר)

נקודה ראשונה: הוא היה חבר במפלגה הנאצית אבל לא שנא יהודים. או בעצם, כל אדם אחר.
נקודה שנייה: עם זאת, בינו לבין עצמו לא היה יכול שלא לחוש הקלה כלשהי (או גרוע מכך - שמחה!) כאשר בעלי עסק יהודיים סולקו מעסקיהם - התעמולה בישרה לו שזה רק עניין של זמן לפני שנחיל חייטים יהודים יופיע ויגנוב את לקוחותיו.
נקודה שלישית: אבל האם פירוש הדבר שיש לגרשם כליל?
נקודה רביעית: המשפחה שלו. כמובן, עליו לעשות ככל שביכולתו כדי לפרנס אותם. אם פירוש הדבר להיות במפלגה, פירוש הדבר להיות במפלגה.
נקודה חמישית: במקום כלשהי, עמוק בפנים, היה גירוי בליבו, אבל הוא הקפיד שלא לגרד אותו. הוא פחד ממה שעלול לדלוף החוצה.

כך הם הלכו, הוא והריקנות שלו, הם כבר ברחוב ארטם, אחרי שהשאירו מאחוריהם את כיכר לבוב ובה כמה עוברים ושבים שהירהרו במשמעות החיים ליד דלפקי הקיוסקים, שמכרו שיקויים שונים ומשונים של אושר ושמחה.

קחי איתך הכל. אל תחמיצי את השמחה, אבל אל תסרבי לעצב. תנשמי את היופי, אבל גם את הכאב. עצמי עין אחת כדי לחלום, פקחי אחת כדי לשמור על עצמך.

זה מדהים ששמחה היא החלטה. אתה בטוח ששמחה כמו גם אהבה, הן רגשות שבאים לך מבחוץ, לא תלויים בך, אבל לאט לאט אתה מבין עד כמה שמחה ואהבה הן פשוט החלטות. אז החלטנו להיות שמחים.

כסא מסבאה הוא כס המלכות של השמחה האנושית.

אהבתי אותה. זו הייתה האמת הפשוטה. הדבר נפל עלי בחטף, על כנפי נשרים, אכזר כמוות: ללא מוצא וללא עוררין. לא חשתי שמחה על מצבי החדש, שכן למה ישמח העבד הנכבש? אהבתי אותה, בלא תקווה שתשיב לי אי פעם אהבה.

תפרו לחנה הקטנה שמלת-שבת חדשה, לבנה כשלג. נעלים יפות עשו לה מעור-זאמש אמיתי. ובמטפחת יפה של משי קישטו את תלתליה כי לחנה'לה היו תלתלים בהירים. יצאה חנה אל הרחוב והנה פחמי זקן כורע תחת כובד השק השחור. והשבת היתה קרובה. קפצה חנה לעזור לפחמי לשאת את שק הפחם כי לב רגיש היה לחנה'לה הקטנה. והנה שמלתה מפוחמת וגם נעלי-הזאמש מזוהמות. פרצה חנה בבכי מר כי ילדה טובה נקיה ומסודרת תמיד היתה חנה'לה הקטנה. שמע הירח הטוב במרומים את קול בכיה ושלח קרניו לגעת בה לטובה ולהפוך כל כתם לפרח-פז וכל רבב לכוכב-זהב. כי אין בעולם צער שאי-אפשר להפכו לשמחה גדולה.

אין בעולם שמחה שיכולה להחליף שמחה שנלקחה.

אני בעצם שתי נשים: אחת רוצה את כל השמחה, התשוקה וההרפתקאות שהחיים יכולים לתת לי. האחרת רוצה להיות שפחה לשגרה, לחיי משפחה, לדברים שניתן לתכנן ולהשיג. אני עקרת בית וזונה, שתינו חיות באותו גוף ונלחמות אחת בשנייה.