- מציג ציטוטים 1 - 15 מתוך 27 תוצאות עבור הערך שורש
» סדר רשימה לפי:
"
... כי אנחנו, המקיצים בכל בוקר במדינה יהודית כאילו דבר מובן מאליו הוא, הקוראים בעיתון עברי דברי ביקורת, כאילו כך היה הדבר מאז ומעולם... המשלמים מיסים בעלי שמות עבריים כאילו מנהג אבותינו בידנו, מוכרחים לפסוק לעתים מרדיפתנו אחר המחר כדי לתת דעתנו, בכל יראת הכבוד, אל האתמול. הוא אמנם חלף, ולא ישוב עוד... אבל הוא השאיר משהו, שממנו לא נוכל להפטר לעולמים. את היסוד שלנו - שבלעדיו אי אפשר לבנות. את השורשים שלנו - שבלעדיהם לא נוכל לצמוח.
9.3
 
"
מאחר ולנשמה יש שורשים עמוקים בחיי החברה ובחיים הפרטיים וערכיה כה הפוכים מן העניינים המודרניים, הדאגה לנשמה יכולה בהחלט להפוך לפעולה רדיקלית, אתגר עבור נורמות מקובלות.
{ מתוך הספר "חינוך הלב" }
8.3
 
"
כשאני עם אנשים (עלה בדעתי הערב, כשקילחתי את הבן שלי) – לא משנה אם זרים לי או הכי קרובים – מלווה אותי תמיד מחשבה אחת: כל אלה יודעים לעשות בטבעיות את הדבר שלגביו אני אימפוטנט גמור: להכות שורש.
{ מתוך הספר "שתהיי לי הסכין" }
10
 
"
פעם, לא היו לעצים שורשים והם יכלו ללכת. אבל אז לא נתנו פירות כי היו שקועים במלחמות, בטיולים וברדיפת נשים. לפיכך התכנסו, ומרצונם ניטעו באדמה.
{ מתוך הספר "עשיו" }
9.8
 
"
אהבה כמו גשם, יכולה להשרות ברכתה מלמעלה, להמטיר על זוגות שמחת רוויה. אבל לפעמים, בלהט זעמם של החיים, מתייבשת האהבה על פני הקרקע ונאלצת להשרות ברכתה מלמטה, לטפל בשורשיה ולשמור על חיותה.
{ מתוך הספר "חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן" }
8.8
 
"
שנאה היא כמו צל ארוך ואפל - אפילו האדם שהיא יורדת עליו אינו יודע מאין באה, רוב הזמן. היא כמו חרב פיפיות. כשאתה חותך אדם אחר, אתה חותך את עצמך. ככל שאתה אלים יותר במהלומותייך כלפיו, כך אתה אלים יותר במהלומותייך כלפי עצמך. לעתים קרובות - זה יכול להיות קטלני. ולא קל להיפטר ממנה. אנא היזהר, מר אוקאדה. שנאה היא דבר מסוכן מאוד. ברגע שהיא היכתה שורשים בלבך, קשה ביותר לנער אותה מעלייך.
{ מתוך הספר "קורות הציפור המכנית", מפי הדמות 'כרתה קאנו' }
9.4
 
"
יפה האנליזה ככלי-שרת של השכלה וציביליזאציה, ויפה לערער מעמדן של אמונות אוויליות, ולפורר דעות קדומות ולקעקע את הסמכות, יפה, במילים אחרות, באשר היא משחררת, מעדנת, מאנשת, ומבשילה עבדים לחירות. ומזיקה היא, מזיקה עד מאוד, באשר היא מעכבת את המעשה, מפסידה את החיים בשורשיהם, בבלי יכולת לעצב אותם.
{ מתוך הספר "הר הקסמים" }
9.8
 
"
אם מצאתם צמח שונה, אל תתפלאו אם תרדו לתחתית ותגלו ששורשיו עקורים. מתנאים קיצוניים מתפתחים האנשים המיוחדים ביותר.
9.2
 
"
היום יודעני אל נכון שיש בני-אדם שטעם חייהם הוא העבודה, ויש שהאמנות או האהבה הן שורש נשמתם והפשר האחד לקיומם. אך אנוכי שייך כנראה לסוג השלימזלים, כי שרה שלי, היא לבדה היתה טעם חיי ופשרם, ולי נודע הדבר הזה רק כאן. איי, סבורני שרוב הבריות יודעות לשמור נפשן משגיאות שכאלה. מאחל אנוכי לך שתדע להישמר מכך. יען כי זה אשר מאוהב באהבה לעולם ימצא לו אדם חדש לאהבו. אלא אנוכי הן רצעתי אוזני אל אשה אחת. לא היו לי חיים לאחריה, והרי אף אותה לא השכלתי לאהוב כראוי לה...
{ מתוך הספר "עיין ערך: אהבה", מפי הדמות 'אנשל וסרמן' }
9.2
 
"
יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא - שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו וּלְמַה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.
{ מתוך הספר "מסילת ישרים" }
10
 
"
והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות שאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב. אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים, גם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים, אם ליבו חפץ בכנפיים? (כתבתי שלושה סימני שאלה, אחר כך מחקתי שניים). השורשים מפסידים כל כך הרבה, כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו. והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע. קניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ, שבסתר ענפיו הן חוסות. על כן, סיימתי, כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים.
{ מתוך הספר "תמונות מבית הספר העממי" }
8.8
 
"
כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה - לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה - לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין: אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו.
{ רבי אלעזר בן עזריה, פרק ג', משנה י"ז }
8.8
 
"
המחלוקת השורשית בין הפילוסופיה היהודית ליוונית: היוונים טוענים כי כל מה שיפה הוא טוב והיהודים טוענים כי כל מה שטוב הוא יפה.
9.8
   
"
בכל פעם שרוע עולה בגורלנו, עלינו לשאול את עצמנו, אחרי הסבל הראשוני, כיצד נוכל להפוך אותו לטוב. לפיכך עלינו לנצל את ההזדמנות, להצמיח אולי פרחים רבים, משורש מר אחד.
9.5