פורים | ברכות

שירת האביב,
פריחות ריחות,
ציוצי ציפורים,
מנגינות,
התחלות,
אהבות,
פרפרים מתעופפים,
מעל ראשי חגים,
מלטפים לוחשים,
האביב כבר כאן -
האם ליבך אלי מוכן?

אז זהו - שכן!

אוהבת אותך -
ומודה לך על כל רגע ושניה,

שלך תמיד
אני

באביב עשה חיים,
כמו הציפורים סביב,
המזמרות בקול עדינג:
דינגה דינגה דינג,
דינגה דינגה דינג
לאוהבים את האביב.

שאין ספור פרפרים יתעופפו מול עינייך,
שאין ספור סיגליות יפרחו תחת רגלייך,
שקרני השמש יזהרו בפנייך,
שציפורים יצייצו כל בוקר בחלונך,
שלעולם לא תעמדי בגשם לבדך.

שהרוח הנושבת תישא אותך אל האושר,
שתמצאי את דרכך שלך בשבילי היושר,
שתזכי לראות את צבעי הזריחה והשקיעה,
ואת הכוכבים המנצנצים בחשכה.

אוהבות אנחנו אותך חברותייך,
ותמיד נעמוד איתך מול פחדייך.

בחודש אדר שמזלו הוא דגים,
חל יום נהדר בשם "חג פורים",
כולנו בשמחה ממהרים,
וכדי שלא יכירו בנו, פנינו משנים.

קוראים במגילת אסתר בכובד ראש,
ומעלים על נס את המלך אחשוורוש.
כשמוזכר השם "המן בן המדתא האגגי",
כולם צועקים, מרעישים ודופקים בפטישים.

על כן בשמחה רבה נריע,
חג פורים, לטובה הוא מפתיע,
אפשרי להתחפש בו לכל מה שתרצה,
אי-אפשר שלא לצאת מרוצה.

במוצאי יום הכיפורים לאחר הסעודה,
כולם נותנים כתף ומתחילים במלאכה,
בראש וראשונה מעמידים ארבעה עמודים,
שיהיו עמודי התווך לסוכה שאנו בונים.

בשיר ורון הילדים טרודים ועסוקים,
להכין שרשראות ועד הרבה קישוטים,
בינתיים אמא מחפשת מספר סדינים,
שבמהרה יהפכו לסוכה - קירות עדינים.

בגמר העבודה כשעמדה על תילה,
אבא תלה בזהירות את המנורה,
ועל השולחן הריחני המתינו המטעמים,
לבואם של כל האושפיזין והמוזמנים.

ובינו לסכך הירוק שהיה על הגג הפתוח,
הבליח אורו הכחלחל של כוכב נחמד זחוח,
חגגנו בנחת ושמחנו כך שעות ארוכות,
והחלטנו שניפגש בסוכה גם בשנים הבאות.

לקראת תחילת הקיץ,
צריך קורטוב של מנוחה,
חג השבועות הגיע,
חג מתן תורה.

מן המקרר מתנדף בשקט,
ריח עז של חלבי,
ילדים נסים מהתזות,
ביום המים הלאומי.

הוא לא ארוך כמו פסח,
לא היתולי כמו פורים,
מזלו של שבועות,
שהוא בגודל המתאים.

תמונות שלך חולפות בראש כדפדוף בעיתון,
נהיות לאלבום המתעד עשרות חוויות,
כמו הבזקי נוסטלגיה לילדות,
אני יושב לבד ומעיין באלבום של אז,
זוכרת את הפעם בה התוודנו?
שנים של ידידות נעתקו בשנייה,
הפכו לשנים של אהבה בנשיקה אחת רעבה,
זוכרת את הפעם הראשונה בה אמרתי כמה אני אוהב?
מעולם לא התכוונתי כל כך למה שאני אומר כמו אותה הפעם,
פרפרים התעופפו בחלל הבטן,
פרפרים שהיו כגלמים באהבות קודמות, אהבות שקריות.
זוכרת את הרגע בו התגלה הסוד?
היו כל כך הרבה קנאים,
והקנאה היא כמחלה רדומה, לא מרגישים בה עד שהיא רומסת
זוכרת את הסיפורים שלהם? את השקרים שלהם?
זוכרת שהאמנת? שלא ידעת אם להאמין?
זוכרת את הריב הראשון?
צדדים נסתרים שלא רצינו שנדע פשוט פרצו להם,
רגעים חולפים בהם שאלנו את עצמנו אם כדאי להמשיך,
רגעים ארוכים בהם הבנו שכן
זוכרת את הפרידה?
אותן דקות בהן עיקלתי שזהו, את לא איתי יותר.
כל כך רציתי לבוא ולחבק אבל הכעס והכאב היו לחוצץ בין שנינו,
ידעתי שלחזור אלייך זה כמו לשתות רעל, רעל מתוק.
וחזרתי, חזרתי כי האהבה עיוורת ואני אחרי הלב ולו אין עיניים,
זוכרת את הדמעה הראשונה?
המרה מכולן, כי כל פעם ראשונה בחיים כואבת מאחרות אחריה,
ואחריה זלגו דמעות רבות, ואבדה טעמה המר מפעם לפעם.
את זוכרת את המשפטים היפים?
לפעמים מילה מבפנים היא יותר מכל ליטוף חם,
לפעמים מילה חודרת יותר מכל סכין כהה,
לפעמים אין מילים לתאר רגש... כמו עכשיו.
זוכרת את אותו רגע בו הבנת שצריך להמשיך הלאה?
נלחמת עם הדחף להישבר מחדש,
אני לא יודע אם נצחת, אני יודע שגם אני הייתי במלחמה,
מסתבר שאת חזקה ממני, כי אני שבור לגמרי.
ואת הרגע בו כבר לא אהבת את זוכרת?
כי אני לא. שנה עברה ואני עוד מרגיש את הפרפרים, את הטעם המתוק מאותה נשיקה רעבה,
המשפט 'אני אוהב אותך' מהדהד עדיין בראשי, מרגיש עוד את טעמן המר של הדמעות אשר,
זלגו לשפתיי, את הכאב שלאחר הפרידה, את הסכין הכהה בתוכי...
אני אוהב אותך... עדיין.

פתאום לקראת תחילת האביב,
העיר מתעטפת בתחפושות סביב,
ילדים מתרוצצים מלאי מרץ,
הורים מחייכים גם אם אין חשק.

שמחה מתגברת על מרה שחורה,
לכמה ימים - שוכחים מכל צרה וצוקה,
חג פורים הגיע, ואיתו העובדה -
אין חיים בלא שמחה.

פורים בא,
אוזני המן ומגילה,
תחפושות לרוב,
וסיבה למסיבה.

חגים לנו, הרבה חגים,
מועדים על גבי מועדים,
חנוכה, ראש-השנה וט"ו בשבט,
סוכות, פסח, שבועות, ופורים.
הרבה חגים לנו, מועדים רבים לשם שמחה (/מהולים בדבש),
אך אין אף מועד, יקירי (/יקירתי),
אין אף מועד כמו יום-ההולדת שלך.

[יום-הולדת שמח, מאישה לגבר]
פרחים מציצים מעל פני האדמה,
ציפורים מצייצות ללא הרף,
הים גואה וגועש בהתמדה,
ואני, בגופי, ברוחי, נפעמת.

ראה, עברה לה עוד שנה,
בלעדיך ודאי הייתה מדוכדכת,
אצפה בכליון עיניים לשנה הבאה,
ובינתיים, נחגוג לך יום-הולדת.