עבודה | ציטוטים

לבני אנוש יש יכולת כמעט בלתי מוגבלת להשלות את עצמם - יכולת עיקשת להכחיש את המובן מאליו עד עיוורון, כישרון חינני באופן מכמיר לב להאמין במשהו נעים יותר מהדבר שמביט להם גלויות, ישר בעיניים. ואיזו ברכה זו. זה מה שגורם לנו לכתוב שירים. זה מה שגורם לנו לשיר ולצייר ציורים ולבנות קתדרלות. זאת הסיבה לכל שקיימים עמודים דוריים בשעה שגזע עץ היה עושה את העבודה בהצלחה לא פחותה. זה כישרון מהולל, יפהפה ומייסר, והוא שהופך אותנו לאנושיים.

אתה משתוקק לעבודה, לחיים מלאים תוכן, והנה הרגשה לך, שידיך ורגליך חבושות וקשורות ואין לך לעשות דבר. אבל אני מחשיב את האישיות והכרה פנימית לי, כי דברים רבים תלויים בכל איש ואיש בעצמו. וצרוף זה של הכרתי הפנימית המוצקה ומצב נפשי בזמן הזה מבדחני ומרגיזני גם יחד.

מאמין אני: יבוא יום ואני, עייף ומיוגע מעבודה קשה, סקור אסקור בשמחה וגיל את שדותיי אני בארצי אני. ולא יאמר איש: 'לך לך, נבזה, מפה; זר הנך בארץ הזאת!' וכי ימצא איש ויאמר כך, בכוח ובחרב אגן, אקום ואגן על שדותיי, על זכויותיי. יבוא! מאחורי שדותיי, מימני, משמאלי חבריי, לא כחבריהם של היהודים הסוציאל-דמוקרטים ברוסיה, ידי חבריי לא תהיינה מגואלות בדם אחיי... ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, יודע לשם מה אני נופל.

אי-אפשר ליהנות מבטלה ביסודיות, אלא אם כן יש הרבה עבודה לעשות. אין שום הנאה לא לעשות שום דבר, כשאין שום דבר לעשות. בזבוז זמן הופך אז פשוט לעיסוק, ומתיש ביותר. בטלה היא כמו נשיקה – כדי שתמתק יותר עליה להיות אסורה.

כל היוצרים משתמשים חלקית בעבודה של אלו שקדמו להם, מתייחסים אליה, מתבססים עליה, לועגים לה; אנו קוראים לזה יצירתיות, לא פיראטיות.

ובהמשך היא מפרטת ושואלת, האם אתה צוחק מילד רעב, או מאימא שהבן שלה נעלם, או מפועלים בלי עבודה, ואין תשובות לכל השאלות האלה, כמו שאין תשובות להרבה שאלות אחרות בחיים שקשורות בבעיה למה למעט אנשים יש כל כך הרבה, ולרוב האנשים יש כל כך מעט, ולפעמים אפילו שום דבר, והם פשוט מתים ברעב, ומה עושים כדי לשנות את המצב הנורא הזה? ואמא לא רק שואלת את השאלות.

הוא חיטט ביערות ובערמות אשפה, אסף ראשי שיבולים שנפלו בסתיו - כל אלה היו דרכים מכובדות להשיג ארוחה, והן דרשו עבודה וזמן. מי שגונב ומקבץ נדבות - כך אמר איש עגור - הוא נחות מכלב: "העבודה מעניקה לאדם כבוד, הגנבה לוקחת אותו ממנו".

הלאות הגדולה ביותר שלנו מקורה בעבודה שטרם עשינו.

מרקס מעולם לא עבד יום עבודה בחייו, וידע על מעמד הפועל את מה שאני יודע על נערות מקהלה.

אני אוהב את העבודה. היא מקסימה אותי; אני יכול לשבת במשך שעות ולהתבונן בה.

במשך מאות בשנים היו פני הדברים בספרות כלהלן: כנגד מספר מועט של כותבים עמד מספר גדול אלפי מונים של קוראים. המצב השתנה בשלהי המאה הקודמת. עם התפשטותה הגדלה והולכת של העיתונות, שהעמידה לרשות קוראיה יותר ויותר בטאונים פוליטיים, דתיים, מדעיים, מקצועיים ומקומיים חדשים, נעשה מספר הולך ורב של קוראים - בתחילה אמנם רק זעיר שם - לכותבים. הצעד הראשון היה פתיחת מדורים של 'מכתבי קוראים' לפני קוראים של העיתונים היומיים, ופני הדברים כיום הם שכמעט אין בנמצא אדם אירופאי הנוטל חלק בתהליך העבודה, אשר עקרונית לא ימצא היכן שהוא הזדמנות לפרסם חויית עבודה, תלונה, כתבה וכיוצא באלה. ההבחנה בין הסופר לקהל מתחילה בשל כך לאבד את אופיה העקרוני. היא נעשית להבחנה תפקודית, השונה ממקרה למקרה. הקורא מוכן בכל עת להיות לכותב. בתור מומחה - והרי אם רצה בכך אם לאו, חייב היה להיעשות כזה, באשר תהליך העבודה מחייב התמקצעות יתרה, ולו בעשיה קלת ערך - פתוחה הדרך לפניו להיות למחבר. ברוסיה הסובייטית רשות הדיבור ניתנת לעבודה עצמה, ותיאורה במילים הוא מרכיב של היכולת הנדרשת לביצועה. הסמכות הספרותית אינה מושתתת עוד על התמחות כי אם על הכשרה פוליטכנית, והיא מצוייה, לכן, ברשות הכלל.

בעבר היה מאמן - ולא העניקו לו יותר מדי תשומת לב. הוא עבר מן העולם כשהמשחק הפסיק להיות משחק, והדרכת השחקנים בכדורגל המקצועני הפכה לטכנוקרטיה. אז נולד המנג'ר. משימתו: לעצור אילתורים, להגביל חופש ולמקסם את היעילות של השחקנים, שנדרשו להפוך לספורטאים ממושמעים.

המאמן היה אומר: "בואו נשחק."
המנג'ר אומר: "בואו ניגש לעבודה."

הליכוד לוקח אנשים מפוקפקים והופך אותם לחברי כנסת; והעבודה לוקחת חברי כנסת והופכת אותם לאנשים מפוקפקים.

העוני נראה חמור למבוגרים; אך עוד יותר מכך לילדים: אין להם מושג על עוני הכרוך בעבודה חרוצה ומכובדת; הם חושבים שהמילה קשורה בבגדים בלויים, אוכל מועט, אח ללא אש, מנהגים גסים, וקולות מחוספסים: לגביי היה העוני זהה עם השפלה. לא הייתה בי די גבורה לרכוש את חירותי במחיר המעמד.

היום באתי לעבודה -
וגיליתי שעל הכיסא שלי -
יושב חתול.
המשרד היה סגור מכל עבריו,
ולא נותר לי אלא להסיק,
שהחתול נוצר שם במהלך הלילה.