מחכים לגודו | ציטוטים

"מחכים לגודו" הוא יוצא-דופן בכך שמדובר במחזה פופולרי בנושא לא-פופולרי. הפופלריות של המחזה היא סטירת-לחי עבור כל מי שטוען שכדי להיות מחזאי כישרוני צריך להיות "איש התיאטרון". למיטב ידיעתי, ייתכן שמר סמואל בקט לא היה מאודו מאחורי-הקלעים עד הצגת-הבכורה של "מחכים לגודו". אולם, המחזה שלו ממחיש מחזאות מושלמת. יוצר המחזה השיג את הבלתי-אפשרי כביכול - מחזה אשר לא קורה בו דבר, אך אשר מצליח לרתק קהל שלם אל המושב. יותר מכך, כיוון שהמערכה השנייה דומה פחות או יותר לראשונה, הוא הצליח לכתוב מחזה שלא קורה בו דבר, פעמיים.

שום דבר לא קורה, אף אחד לא בא, אף אחד לא הולך, זה נורא!

בוא לא נעשה דבר. זה הרבה יותר בטוח.

כמות הדמעות בעולם היא קבועה. בכל פעם שמישהו מפסיק, אי שם מישהו אחר מתחיל. אגב, זה נכון גם לגבי הצחוק. הבה לא נדבר סרה על הדור שלנו, אם כן - הוא לא עצוב יותר מקודמיו. אך גם אל לנו לדבר נשגבות עליו. הבה לא נדבר עליו כלל.