המתחרים בכוח המסוכנים ביותר לכל אורגניזם, הם בני מינו שלו. יש להם אותם הצרכים היסודיים. הצמיחה מוגבלת על ידי אותו צורך המצוי בכמות המזערה ביותר. התנאי הפחות נוח מכול הוא הקובע את שיעור הצמיחה.

מאומה אינו עולה על מורכבותה של נפש האדם.

החיים לא יוכלו למצוא סיבות לקיים את עצמם, לא יוכלו להיות מקור להוקרה הדדית הגונה, אלא אם כן יגמור אומר כל אחד ואחד מאתנו להעניק להם את הסגולות הללו.

רואה הנולד מעצב לו יקום פנימי מוקרן להפקת הסתברויות חיצוניות חדשות מתוך כוחות שאינם מובנים.

צדק? מי מחפש צדק? אנו עושים לעצמנו צדק משלנו. אל לנו להתלונן על צדק כל עוד יש נשק בידינו ואנו חופשיים להשתמש בו.

הלב הנסתר מאחורי מחסומים גבוהים נהפך לקרח.

ההיסטוריונים מחזיקים בידיהם עוצמה אדירה, ויש בהם היודעים זאת. הם משחזרים את העבר, מעצבים אותו כך שיתאים לפרשנויתיהם. בכך, הם משנים גם את העתיד.

זהו גורלכם, שיכחה. את כל הלקחים הנושנים של החיים, אתם מאבדים וקונים ומאבדים ושוב קונים.

כל הדתות המאורגנות ניצבות בפני בעיה משותפת, נקודת תורפה שדרכה נוכל לחדור ולהטות אותן לצרכינו; כיצד מבדילים בין יומרת שווא לבין התגלות אלוהית?

תמיד רוצים האנשים בדבר מה שהוא מעבר להנאה המיידית, או אף מעבר לאותה תחושה עמוקה יותר הקרויה אושר.

הבירוקרטיה הורסת את היוזמה. אין שנוא על הבירוקרט יותר מן החידוש, ובייחוד אותו חידוש שתוצאותיו משופרות מתוצאותיהן של השיגרות הנושנות. השיפורים מוקיעים תמיד את העומדים בראש הסולם כשלומיאלים, ומי ישמח להיראות כשלומיאל?

חירות ודרור הם מושגים סבוכים. שורשיהם נעוצים ברעיונות דתיים על אודות רצון חופשי, והם סמוכים אצל מיסטיקת השליט, המגלומת במונארכים מוחלטים. בלי מונארכים מוחלטים המעוצבים בצלם האלים העתיקים והשולטים מכח אמונה בחסדי שמיים, לא היו החירות והדרור זוכים כלל במשמעותם דהיום. רעיונות אלה חבים את עצם קיומם לדוגמאות של שעבוד הלקוחות מן העבר, והכוחות המקיימים רעיונות מעין אלה ישתחקו, אם לא יתרעננו כפעם בפעם בלקחים דרמטיים או בשעבודים חדשים.

הלא תובעת לעצמה הדת זכות יוצרים על הבריאה מזה עידן ועידנים?

בני אדם חיים על הצד הטוב ביותר כאשר לכל אחד מהם מקום לעמוד בו, כאשר כל אחד מהם יודע להיכן הוא שייך במתכונת הדברים ומה יש ביכולתו להשיג. הרוס את המקום והרסת את האדם.