זוהי המדינה היחידה שבה 61 אחוז מהציבור תומך בניוד רצועת האלכסון, אבל רק 12 אחוז מהם יודעים מה זה בעצם.

זוהי המדינה היחידה שבה את החינוך העצמאי משלמת המדינה, אבל את החינוך חינם משלמים ההורים.

זוהי המדינה היחידה שבה המובטלים שובתים.

זוהי המדינה היחידה שבה כביש חוצה נגמר לפני החצי, נתב"ג 2000 עוד סגור ב-2003, יבוא המים מתחיל דווקא בשנה הכי גשומה ופי גלילות מפורק כבר שמונה שנים רצוף, ועדיין קיים.

זוהי המדינה היחידה שבה בני 60 עדיין שונאים את המ"כ מהטירונות.

זוהי המדינה היחידה שבה יש שני שרי אוצר ולשניהם אין גרוש, מקובל בן 101 מקים מפלגה, לראש הממשלה אסור להיות שר בטחון לפי החלטת ועדה ממלכתית, האופוזיציה שכחה להריץ מועמד בעיר הבירה, וחברי הכנסת שבחרו בזכות השתיקה לא סותמים את הפה.

זוהי המדינה היחידה שבה משרד התחבורה הציב בצד את השלט: "כוהנים - סעו בצד שמאל של הכביש", ועכשיו צריך רק לקוות שהכוהנים נוסעים מהר יותר.

זוהי המדינה היחידה שלאמא של הרב"ט יש את הטלפון של המ"מ ושיזהר לו.

זוהי המדינה היחידה שבמועדוני טראנס מוכי אקסטזי הלהיט הוא "פרחים בקנה, בנות בצריח", הזמר שהפרויקט שלו כבש את המצעדים עדיין גר עם ההורים בכפר סבא, לאמן הראפ הכי בוטה קוראים מוקי והקמבק של צביקה פיק נמשך עשר שנים.

זוהי המדינה היחידה שהעלתה לחלל לווין תקשורת, אבל אף אחד לא נותן לגמור משפט.

זוהי המדינה היחידה שבה התפוצצו כבר טילים מעיראק, קטיושות מלבנון, מתאבדים מעזה ופגזים מסוריה, ועדיין דירת שלושה חדרים עולה יותר מאשר בפאריז.

זוהי המדינה היחידה שבה שואלים כוכבניות פורנו "מה אומרת אמא שלך", שחקני כדורגל באים למגרש עם אבא כדי שהוא יצעק על המאמן, וביום שישי, כשהולכים להורים, כל אחד יושב בדיוק באותו כיסא שבו ישב בגיל חמש.

זוהי המדינה היחידה שבה ארוחה ישראלית מורכבת מסלט ערבי, קבב רומני, פיתה עיראקית וקרם בוואריה (שזה מחוז בגרמניה). אנחנו כנראה אוהבים לאכול אנטישמים.

זוהי המדינה היחידה שבה האיש בחולצה הפתוחה עם הכתם הוא כבוד השר, וזה שלידו עם החליפה והעניבה הוא הנהג שלו.

זוהי המדינה היחידה שבה הביטוי "אני לא הפרעתי לך", משמעו שאני רוצה להפריע לך.

זוהי המדינה היחידה שבה מוסלמים מוכרים מזכרות קדושות לנוצרים, תמורת שטרות שעליהם מודפס פרצופו של הרמב"ם.

זוהי המדינה היחידה שבה בגיל 18 עוזבים את הבית ובגיל 24 עדיין גרים בו.

זוהי המדינה היחידה שבה אנשים שהולכים לתאטרון מקליטים את "משחק החיים".

זוהי המדינה היחידה שבה אנשים שבאים אליך בפעם הראשונה, שואלים אם "אפשר לקחת מהמקרר?"

זוהי המדינה היחידה שבה אף אישה לא מסתדרת עם אמא שלה, אבל בכל זאת מדברת איתה שלוש פעמים ביום, שתיים מהן עליך.

זוהי המדינה היחידה שבה מראים תמונות של הילדים, גם כשהילדים נמצאים (ומתביישים נורא).

זוהי המדינה היחידה שבה אפשר לדעת מה המצב הבטחוני לפי השירים ברדיו.

זוהי המדינה היחידה שבה העשירים הם בשמאל הסוציאליסטי, העניים בימין הקפיטליסטי והמעמד הבינוני משלם הכול.

זוהי המדינה היחידה שבה נהוג להאשים פוליטיקאים בכך שהם רוצים מכונית שוודית משפחתית עם תאוצה של טרקטור.

זוהי המדינה היחידה שבה אין בעיה להשיג תוכנת מחשב להטסת חלליות, אבל צריך לחכות שבוע כדי שיתקנו לך מכונת כביסה. ורק פה, אם כבר מדברים, קיימת יחידת הזמן הקרויה "אני אגיע בין אחת עשרה לשש".

זוהי המדינה היחידה שבה בדייט הראשון שואלים את הבחורה איפה היא שירתה בצבא. והמדינה היחידה שבה מתברר שהיא היתה יותר קרבית ממך.

זוהי המדינה היחידה שבה בין היום הכי שמח ליום הכי עצוב יש בדיוק שישים שניות.

זוהי המדינה היחידה שבה רוב האנשים אינם מסוגלים להסביר למה הם גרים דווקא בה, אבל יש להם המון סיבות למה אי אפשר לגור במקום אחר.

זוהי המדינה היחידה שבה אם אתה שונא פוליטיקאים, שונא פקידים, שונא את המצב, שונא את המיסים, שונא את איכות השירות ושונא את מזג האוויר, סימן שאתה אוהב אותה.

זוהי המדינה היחידה שיכולתי לחיות בה. זו המדינה שלי.

[ שיר תפילה לרגעים קשים, בחיינו כישראלים ]
הגיע הזמן להתפלל כי אין רגע אחר,
הזמן להתפלל שנייה לפני שאחד מאתנו יפול ויישבר,
תתפללו בשביל עוד אבא ואימא,
תתפללו בשביל הכוח שלוחם ופורץ קדימה,
תתפללו כי אנחנו כאן והם שם במקום רחוק,
ואין להם רגע שקט והם מתים כבר לצעוק,
אבל חייבים לשתוק, כשאתה במארב אתה מוכרח למחוק
כל זיכרון שיסיח את דעתך מהשמוק,
אז אתה מתחיל לפרוק ולבכות אי שם עמוק,
תתפללו לשלום בינינו שיהפוך אותנו לגוש אחיד
וישמיד ולא ישאיר שריד מכל בן זונה שמכנה את עצמו שאהיד!
תתפללו בשביל עוד בן או בת
שחורטים במוחם זיכרון ילדות מעוות
ולא יודעים או מבינים למה אחיהם לא יושב כאן אתם במקלט
לך תסביר להם עכשיו שהוא מת, מושבת
ואתה בוכה אתם כי הדמעות הן דבר בלתי נשלט
תתפללו בשביל המדינה שתישאר לנצח, כי לא נצא מובסים בקרב
ותאמינו שכל טיפת זיעה שעל המצח לא נוטפת לשווא
תתפללו בשביל אותם חיילים שנחטפו ולא רואים לילה או יום
שנותרו רק עם החלום על טיפה של אהבה וחום
שוב חושב עליכם והשערות בגופי מזדקרות עומדות בדום,
תתפללו עלינו כדי שנוכל להתפלל מחר
תתפללו כי תפילה זה כל מה שנשאר
תתפללו לפני שאחד מאתנו נופל ונשבר.

במוצאי יום הכיפורים לאחר הסעודה,
כולם נותנים כתף ומתחילים במלאכה,
בראש וראשונה מעמידים ארבעה עמודים,
שיהיו עמודי התווך לסוכה שאנו בונים.

בשיר ורון הילדים טרודים ועסוקים,
להכין שרשראות ועד הרבה קישוטים,
בינתיים אמא מחפשת מספר סדינים,
שבמהרה יהפכו לסוכה - קירות עדינים.

בגמר העבודה כשעמדה על תילה,
אבא תלה בזהירות את המנורה,
ועל השולחן הריחני המתינו המטעמים,
לבואם של כל האושפיזין והמוזמנים.

ובינו לסכך הירוק שהיה על הגג הפתוח,
הבליח אורו הכחלחל של כוכב נחמד זחוח,
חגגנו בנחת ושמחנו כך שעות ארוכות,
והחלטנו שניפגש בסוכה גם בשנים הבאות.

[ ברכה להולדת בת ]
חלפו תשעה חודשים כלל לא קלים,
והנה הגיעו הרגעים המשמחים,
נולדה לכם תינוקת נחמדה,
שעבורכם מיד הפכה היא לנסיכה.

חיש מהר התחלתם בהכנות,
ושלחתם מיד את ההזמנות,
מתכוננים אתם לערוך לה מסיבה,
שכולם יקחו חלק בחדוות המשפחה.

ואני כאורחת - ואחת המוזמנות,
מאחלת לה הרבה אושר ומיטב הברכות,
שתגדל ותצמח למופת ולתפארת,
היו מאוחדים ומשפחה מאושרת.

ואתם אמא ואבא גדלו אותה להצלחות,
ואמן שיתגשמו כל החלומות והשאיפות,
היו הורים סבלניים טובים ומחנכים,
ותתברכו כולכם באריכות ימים.

יש כאלה שצריכים בשבילם להקדיש שעות,
כדי למצוא כמה מילים טובות,
אבל אצלך זה פשוט מהלב אל החוץ נשפך,
כי את חלק ממנו, שלעולם - לעולם לא ינותק.

האמת היא שאינך זקוקה לברכות,
רגע לרגע שאיפותייך מתגשמות.
הודות לאופייך שאותי מיום ליום מדהים,
טוב לב ונכונות נשפכים כמאגרים...

מה אומר ומה אספר?
קטונתי מלהתפאר!
כי אם כמוך קטנטנים,
את העולם היו ממלאים,
התככים והרוע היו נעלמים.
היינו מביטים לשמיים,
ולפתע מבחינים שהם כחולים..

באהבה הכי גדולה...

אני לא יכול לחשוב על צורך חזק יותר בילדות מאשר הצורך בהגנה של אב. [אבא, תודה.].

האל לקח את כוחו של הר, ותפארתו של האילן,
את עוצמת מעוף הנשר, ואת הבינה של הזמן.
את חום השמש הקיצית, ואת הרוגע של הים,
את האושר של בוקר אביבי, והגורל של זרע חרדל,
את הנפש הנדיבה של הטבע, היד המנחמת של האפלה,
את הסבלנות של הנצח, העומק של צרכי המשפחה,
אחר כך עירבב היטב האל את תכונות,
וכשידע שאין עוד מה להוסיף ולמה,
שייף יצירתו, וקרא לה אבא.

(תורגם על ידי מנהל האתר)

God took the strength of a mountain, The majesty of a tree,
The warmth of a summer sun, The calm of a quiet sea,
The generous soul of nature, The comforting arm of night,
The wisdom of the ages, The power of the eagle's flight,
The joy of a morning in spring, The faith of a mustard seed,
The patience of eternity, The depth of a family need,
Then God combined these qualities, When there was nothing more to add,
He knew His masterpiece was complete,
And so, He called it ... Dad.

אבא שלי נהג לשחק איתי ועם אחי בחצר. אמא הייתה יוצאת ואומרת, "אתם הורסים את הדשא".
"אנחנו לא מגדלים דשא", אבא היה עונה, "אנחנו מגדלים ילדים".