וכמו שהנר עין האור, כן השכל עין הנפש. וכאשר השמש אור העולם, כן הנפש אור הגוף.

אין עושר כבריאות, ולא נעימות כמו לב הטוב.

ארבעה שמאבדים את האדם: הגאווה והעיקשות, העצלה והמהירות.

קבל התנצלות ממי שבא להתנצל לפניך, אם אמת ואם שקר, כי מי שמרצה אותך בגלוי - מוקירך, ומי שממרה אותך בסתר - מכבדך.

מי שמביא עצמו לידי חשד - אל יאשים מי שחושב עליו רע.

שמונה הם, אם יבזו אותם, אל יאשימו כי אם עצמם: הבא לסעודה שאינו קרוא לה, והמצווה בבית אדם בפניו, והמבקש כבוד משונאו, והשואל שאלה מכילי, והנכנס בדברי בני אדם מבלי שיכניסו אותו בם, והמזלזל במלך, והיושב במקום שאינו ראוי לו, והמספר דברים למי שאינו מאזין לו.

מי שמאריך בשיחתו - יקוצו בני אדם בדברו.

ושאלו החכם: מה היא הגאווה? ואמר: שטות שאין בעליה יכול להניחה.

הזהר משנאת האדם הנקלה, כי פעמים שייחנק האדם הגדול בזבוב.

שאלו החכם: במה יתנקם אדם משונאו? אמר: שיוסיף מעלה יתירה בעצמו.

מי שזורע שנאה - יקצור חרטה.

המקנא - ימיו מועטים, מפני שדואג למה שלא יזיקהו ולא יועילהו, וימות ביגון.

השמר מן הקנאה, כי היא ניכרת בך, ולא תהיה ניכרת בשונאך.

שני דברים לא יתחברו: הנפש הטובה והכילות.

המבקש מן הכילי בקשה - כמבקש לצוד דגים במדבר.