נהוג לחשוב שהשכחה הינה חסרון. אני סבור שהיא יתרון. לדעת לשכוח, פירושו להשתחרר מכל תלאות העבר.

אל תטעה בין שברון-לב לבין עצבות ודיכאון. דיכאון הוא כעס, תלונה נגד האל משום שלא נתן לך את מבוקשך. אך כשלבך שבור, דומה אתה לילד קטן הבוכה משום שאביו נמצא רחוק ממנו.

חולשת אנוש גורמת לכך, שניצחון ואמת אינם יכולים לדור תמיד בכפיפה אחת. לכן, אם אתה חייב תמיד לנצח, לא תוכל תמיד להיות צודק.

מוטב להיות פתי המאמין לכל דבר, מאשר ספקן שאינו מאמין לדבר - אף לא לאמת.

לבקר אחרים, ולתת להם את ההרגשה שאינם רצויים - זאת יכול כל אחד לעשות. אך לרומם את רוחם ולהעניק להם הרגשה טובה - לכך דרושים כשרון מיוחד והשקעת מאמץ.

תשוקות גשמיות הן כקרני שמש בחדר חשוך. נדמה שיש בהן ממש, עד שאתה מנסה לתפוס אחת מהן.

האם יש משהו שאתה משתוקק לו, או משהו שהיית רוצה מאוד שיקרה? התמקד בו, בכל יכולת הריכוז שלך. דמיין לך אותו בפרטי פרטים. אם רצונך איתך דיו, וריכוזך עז דיו, תוכל לממש את משאלותיך.

יותר מדי אנו מסתתרים מאחורי תדמיות שפוטרות אותנו מלבחון מי אנחנו באמת.

כששואלים אדם מה שלומו, והוא עונה 'רע' אומר לו הבורא: 'זה רע בעיניך?! אראה לך מה זה רע!' אבל אם עונה 'טוב' אומר לו הבורא: 'זה טוב בעיניך?! אראה לך מה זה טוב!'

היום אתה חש מרומם, אל תתן לימות האתמול ולימות המחר להשפיל את רוחך.

אין דבר משחרר יותר מן השמחה, היא מוציאה לחפשי את מוחך ומשרה עליו שלווה.

אם ברצונך להיות איש אמת, אל תושפע מדבר אחרים. הן מקורת רוחם ממך והן ממורת רוחם. נסה להשתחרר מתלות, מלהיות כפוף תמיד לדעת זולתך. אז תהיה חופשי להיות מי שאתה באמת.

לעלבון השב בשתיקה. כשפוגעים בך, אל תשיב באותה מטבע. אז תהיה ראוי לכבוד אמיתי, כבוד שהוא כבוד פנימי, כבוד הבא ממקור עליון.

הרגל את עצמך לחשוב אך ורק מחשבות חיוביות; הן תחוללנה בך נפלאות.