קרל מרקס | ציטוטים

[האסכולה של ז'אן בפטיסט סיי ודייויד ריקארדו] שואפת לראות ייצור של "דברים מועילים" בלבד, אך שוכחת מכך שייצור מוגבר של דברים מועילים מייצר גם אוכלוסיה גדולה מדי שהיא חסרת-תועלת.

קיצורו של דבר, אתם מאשימים אותנו בכך שברצוננו לבטל את הקניין הפרטי שלכם. ואכן, זה בדיוק רצוננו.

כאשר לא ניתן יהיה עוד להפוך את העבודה להון, לכסף, לקרקע מניבת נכסים, או במילים אחרות, לכוח חברתי שניתן לעשותו מונופול - כלומר, כאשר קניין פרטי לא יוכל להפוך לקניין בורגני - למן הרגע הזה, מכריזים אתם, בטלה האישיות.

מודים אתם איפוא ש-"היחיד" בעיניכם הוא אינו אלא היחיד הבורגני, בעל הנכנסים ממעמד הביניים. סוג זה של יחיד, אכן יש להתנער ממנו ולבטלו.

לא התודעה קובעת את החיים, כי אם החיים את התודעה.

התרופה היחידה לסבל נפשי היא סבל גופני.

הדת היא אופיום להמונים.

הכסף, בעל התכונה לקנות את הכול, לרכוש כל חפץ, הוא אפוא החפץ, בה"א הידיעה. הוא היצור הכול יכול, הוא המעניק מכוחותיו לבעליו, שאין אונים הוא בלעדיו, הוא ההופך את המכוער ליפה, מעניק רגליים למשותק, נותן חוכמה לאוויל.

הפילוסופים אך פירשו באופנים שונים את העולם, אבל העיקר לשנותו.

לפועלים אין מה להפסיד זולת כבליהם. יש להם עולם ומלואו לזכות בו.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה. קודם כטרגדיה ואחר כך פארסה.

[לעוזרת הבית שלו:] קדימה! צאי מפה! מילים אחרונות הן לטיפשים שלא אמרו מספיק.

השלטון המדיני הוא כוח מאורגן של מעמד אחד לדיכויו של מעמד אחר.