לכל אחד מאתנו, בין אם אנחנו לוחמים ובין אם לאו, יש סנטימטר מעוקב של הזדמנות הצץ לנגד עינינו מפעם לפעם. ההבדל בין האדם הבינוני לבין הלוחם הוא שהלוחם מודע לכך ומקפיד להיות ערני, ממתין לו מתוך כוונה, וכאשר הסנטימטר המעוקב הזה של הזדמנות אכן צץ הלוחם תופס אותו.

אומנותו של החולם היא אומנות תשומת הלב.