- מציג ציטוטים 1 - 8 מתוך 8 תוצאות עבור הערך עפר פניגר
» סדר רשימה לפי:
"
אני מרגיש כי מתוך כל הזוועה וחוסר האונים צומח ועולה בי כוח עצום להיות חזק; חזק עד כדי דמעות; חד כמו סכין; שקט ואיום; כזה אני רוצה להיות! אני רוצה לדעת ששוב לא יביטו עיניים תהומיות מאחורי גדרות חשמל! הם לא יביטו כך רק אם אהיה חזק! אם נהיה כולנו חזקים! לעולם לא להיות מובלים שוב לטבח.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
9.8
 
"
לרגע חשתי כי מכל עונות השנה הסתיו הוא האהוב עלי ביותר. אולי משום שאין יופי בלא כאב. נראה שכאשר הכל פורח, שוב אין מיצוי של היופי. הכל שוקע באדישות מלאה, דשנה, המקהה כל תחושה עמוקה באמת.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
7.7
 
"
תחילה רציתי לחזור הביתה ולישון, אך המשכתי ללכת על ידי מין כוח סמוי אשר היה מתערב אצלי בכל מאורע ציבורי והיה דוחף אותי להכיר עוד ועוד אנשים, פרצופים, דמויות חדשות. הדבר דומה לאותו כוח הדוחף ילדים קטנים להכיר ולהתעניין בכל הסובב אותם.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
9.7
 
"
יעליק, אני מחזיק כעת את תמונתך בידי ובאצבעות משי אני הופך בה והופך ואינני יודע על איזה צד להשאירה. כל כך הרבה אומרת אותה הקדשה טבעית היוצאת מהלב, ומצד שני תמונתך, יעליק שלי היפה, ואני מסתכל ומסתכל ואינני רווה.

יעל, כל כך הרבה דברים רציתי עוד לספר לך, אך כאשר הייתי מסתכל בך וטובע בעינייך ובכל האווירה האופפת אותך, שוב לא היה טעם למלים, הם איבדו את כל ערכם והייתי מעדיף לעצום את עיני ולשקוע באושרנו עד אין סוף. רק כאשר חזרתי הביתה פתאום נזכרתי בדברים רבים והצטערתי שלא סיפרתי לך אותם.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
7.6
 
"
היה זה כמו לחיות רגע את בבואת עצמך בתוך מראת מים שקטים. ההרגשה ששוב אינך יכול לחזור לדברים שאהבת משום שעברו עליך בינתיים דברים אחרים שאינך יכול להשתחרר מהם, היא איומה. נפרדתי קלושות ויצאתי מבלי להביט אחורנית. בחוץ היה קר, האוטובוסים חיכו דוממים, בתוכם ישבו כבר אנשים, סתמיים, ללא צורה, נמנמו, המתינו, או דיברו בלחש; אנשים שלא עזבו כלום ולא קיוו לכלום, כאילו נולדו באוטובוס.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
10
 
"
בסיירת היינו כאלה. היינו מהירים, חזקים ושקטים, כמו שדים. הלכנו בלילות הארוכים ברגליים חזקות. עלינו הרים והרגשנו שאנחנו יכולים להם. עשינו כל אשר לא האמינו שיכולים אנו לעשות והיינו בטוחים בכוחנו. היש הרגשה טובה לחייל מהיות שקט, עירני ומסוכן? היינו חולפים על פני ישובים, הרים, שדות, כמו צללים ולא נודע כי היינו, ונעלמנו.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
8.2
 
"
השעה מאוחרת, ואני רוצה כל כך לשקוע לתוך מין תהום של שינה כבדה ללא חלומות. בבוקר, כאשר אני מתעורר, יש ואני מופתע; האם באמת ישנתי, או פשוט חדלתי מהיות כל אותן שעות.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
7.7
 
"
ימים שלמים ללכת מבלי לדבר ורק המחשבות מדברות אל עצמך. מתדפקות אל כותלי הראש ונבלעות בתוכו. שם הייתי חרש-אילם, כאן - רק אילם. אותו לילה הייתי עולם - והעולם היה בתוכי.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
8
 
1