סטפני מאייר | ציטוטים

אבל אני חושבת שאדוארד ראה מה מסתתר אצלי מתחת לפני השטח. קצת. הבוקר מצאתי פתק על הכרית שלי. "אני חוזר לפני שתספיקי להתגעגע אלי. תשמרי טוב על הלב שלי- השארתי אותו אצלך."

יש מקרים בהם האומץ מגיע רחוק מדי, והופך לטירוף.

אל תדאגי. את אנושית. הזיכרון שלך הוא בסך הכל מסננת. אצל בני אדם הזמן מרפא את כל הפצעים.

קשה כנראה להיות אב לבת; קשה לחיות בפחד שבתך תמצא לעצמה איזה בן ותתאהב בו,ומצד שני לדאוג אם היא לא תמצא.

חלומו של כל אב שבתו תעזוב את הבית לפני שההורמונים שלה יתחילו להשתולל.

"המחשבה שתהי דוממת,לבנה קרה... ששוב לא אראה אותך מסמיקה באדום לוהט, שלעולם לא אראה בעינייך את הבזק האינטואיצה הבריאה שלך, כשאת תופסת אותי בהעמדת פנים... לא אוכל למוד בזה."

לפני שאת הופעת, חיי היו כמו לילה בלי ירח. אפלים. בכל זאת היו כוכבים, נקודות אור וסיבה. ואז חצית את שמיי כמו מטאור. לפתע, הכל בער, הפך בהיר, התגלה יופי. כשנעלמת, שהמטאור נעלם אי שם באופק, הכל השחיר. שום דבר לא השתנה, אבל העיניים שלי היו מסנוורות מהאור. לא יכולתי לראות כוכבים יותר. ולכן לא הייתה יותר סיבה לכלום.