לארי דייויד | ציטוטים

ימי ההולדת האלה. אני אומר לך, הם הורגים מערכות יחסים. אם יש בעיה כלשהי במערכת יחסים, יום-הולדת תמיד יוציא את זה החוצה.

חוק השומרוני הטוב?! אתה לא חייב לעזור לאף-אחד! זה כל היופי במדינה הזאת.

אני שונא את ה-"המשך יבוא" בטלוויזיה. זה איום ונורא כשחשים שה-"המשך יבוא" מגיע. אתם צופים בתוכנית, נכנסים אל תוך העלילה, וחמש דקות לסיום מבינים "הי, הם לא הולכים להצליח! טימי עדיין תקוע במערה! אין סיכוי שהם סוגרים את כל העניין בחמש דקות!" הרי הסיבה היחידה לצפות בתוכנית טלוויזיה היא כי יש לזה סוף. אם הייתי רוצה סיפור ארוך, משעמם וחסר מסקנה, הייתי מסתפק בחיים שלי.

כל התוכניות בין גברים הם זמניים. אם לאחד הגברים תצוץ לפתע הזדמנות לחזר אחרי אישה, זה כאילו שניהם מעולם לא נפגשו. זה הקוד הגברי. ולא משנה כמה חשוב היה התכנון שלהם. אתם יודעים, רוב הפעמים כשמבטלים שיגור חללית זה כי אחד האסטרונאוטים פגש מישהי בדרך לכן השיגור. הם עוצרים את הספירה לאחור. הוא נשען על החללית ומדבר איתה, "אז, מה דעתך שניפגש לאיזה משקה כשאחזור?"

לפי מספר מחקרים, הפחד גדול ביותר של בני אדם הוא לנאום בפני קהל. מספר שתיים הוא, מוות. מוות נמצא במקום השני! כלומר, עבור האדם הממוצע, אם הוא חייב ללכת להלוויה, הוא יעדיף להיות בתוך ארון המתים, מאשר לשאת את ההספד.

להביט במחשוף זה כמו להביט בשמש. לא בוהים בו. זה מסוכן מדי. אתה אמור להעיף מבט, לקבל מושג כללי, ומיד להסב את העיניים.