כימים אחדים | ציטוטים

רק זה מה שחסר לי בחיים, להגשים חלומות.

ככה תמיד קורה בסוף של כל אהבה. ההתחלה היא תמיד אחרת וההמשך תמיד תסבוכת, אבל הסוף תמיד כל כך פשוט וכל כך אותו הדבר. בסוף תמיד יש מי שבא ויש את מי שהולך ויש את מי שמת ויש את מי שנשאר.

לכל אחד יש חברים כאלה, שבגלל הנישואים המחורבנים שלהם הם מוכרחים למצוא שידוכים בשביל כל העולם.

אם לאהוב זה לא עולה כסף, למה כולם קמצנים באהבה?

ככה תמיד קורה בסוף של כל אהבה. ההתחלה תמיד אחרת וההמשך תמיד תסבוכת, אבל הסוף תמיד כל כך פשוט וכל כך אותו הדבר. בסוף תמיד יש מי שבא ויש מי שהולך ויש מי שמת ויש מי שנשאר.

אתה טיפש, אבל זה לא נורא, יש עוד הרבה טיפשים חוץ ממך. מי שטיפש הוא אף פעם לא לבד, הוא בחברה גדולה מאוד.

בבית שאין בו כללים, הגורל משתולל, המזל מתעכב והמקרה מבקר. אבל בבית שיש בו כללים, הגורל עושה מה שאומרים לו, את המזל לא צריכים, והמקרה נשאר בחוץ, דופק וצועק ולא יכול להיכנס.

זוג שאוהב באמת אף פעם לא אוכלים יותר מדי. אם תראה זוג במסעדה שאוכל יותר מדי, שתדע לך שהם שונאים, שהם רוצים להרוג אחד את השני באכילה, ובעיקר הם ממלאים את הבטן בשביל שיהיה להם תירוץ לא ללכת אחר כך ביחד למיטה.

בלילה העולם מתכסה וישן, בבוקר הציפורים מנקרות בסמיכה שלו ועושות בה חורים.

אהבה שתדע לך, צריך לפרוט אותה לגרושים, לא לחשוב כל כך גדול, לא לדבר יותר מדי גבוה, לא להקריב את כל החיים בבת אחת.

באהבה צריך לתת הרבה, אבל אף פעם לא מקלפים את כל העור ולא מגלים את הכול עד הסוף.

באהבה יש כללים, ואיפה שיש כללים, העולם יותר פשוט.

ועוד דבר אחד טוב יש בזקנה, שכל מיני אנשים מסביבך פתאום אינם. חלק נעלמו לי כי אני כבר פשוט מאוד נמאסתי עליהם, וחלק נעלמים כי אני שוכח אותם, שזה הדרך הכי טובה להיפטר מבני אדם, וחלק אחר נעלמים כי אני שוכח שזו הדרך הכי טובה להפטר מבני אדם, וחלק אחר נעלמים כי מרוב ההרגל אתה כבר לא רואה אותם וכל השאר נעלמים כי הם פשוט מתים.

גם השקרנים מיטבים לדעת שהאמת והבדיה אינן עומדות זו מול זו. שכנות טובות הן, המתעניינות זו בשלומה של זו ומשאילות זו לזו דברים נחוצים.

יותר קשה לשדך את הגוף והנשמה ממה שאיש ואישה. משידוך כזה אפילו להתגרש אי-אפשר. רק להתאבד אפשר, אבל מה התועלת אז? גוף ונשמה צריכים לדעת לִגדול ביחד, להזדקן ביחד, שאז הם כמו שני ציפורים זקנים מסכנים באותו הכלוב, שלשניהם כבר אין שום כוח בכנפיים. הגוף כבר חלש ונופל. הנשמה כבר שוכחת ומתחרטת, ולברוח אחד מהשני גם כן אי-אפשר. בו, מה שנשאר זה רק לדעת לסלוח. זה החוכמה שנשארת אחרי שכל היֶתר החוֹכְמֶס נגמרות: לדעת לסלוח אחד לשני. כי אם לא לסלוח לבן-אדם אחר, אז לכל הפחות לסלוח לעצמך.