חברות | ציטוטים

סימן ראשון של ראשית דעת הוא הרצון למות. חיים אלה נראים בלתי נסבלים, חיים אחרים בלתי מושגים. שוב אינך מתבייש ברצון למות. אתה מבקש לעבור מן התא הישן השנוא עליך, לחדש, שעוד תלמד לשונאו. ומצטרף לכך שריד של אמונה כי תוך כדי המעבר יופיע במקרה האדון במסדרון יביט באסיר ויאמר: "את זה אל תחזירו לכלא. הוא יבוא אלי."

כל אדם נושא בחובו חדר. עובדה זו אפשר להוכיחה אפילו בעזרת חוש השמע. כשמישהו הולך מהר ואתה מקשיב, נניח בלילה, כשהכל שקט סביב, אתה שומע למשל חריקת ראי שלא הוצמד כראוי.

אמונתנו היא סנוור מן האמת: האור על הפרצוף המעוות הנרתע - רק הוא אמיתי.

פוסידון, נמאס עליו הים שלו. תלת הקלשון שלו נשמט מידיו. שותק יושב על חוף מסולע, ושחף המום מנוכחותו חג במעגלים מהוססים סביב ראשו.

ברגע שאנו שוקעים באהבתנו, האדמה משנה את פניה, אין חורף או לילה; כל הטרגדיות, הצרות כולן חולפות - ואף המטלות: שום דבר אינו ממלא את הנצח המתקרב מלבד הצורות הקורנות של אלו האהובים.

אושר בעולם זה, כשהוא בא, הוא בא במקרה. אם נעשה את האושר מושא למרדף, הוא ייקח אותנו למרדף שווא, ולעולם לא נצליח לאחוז בו. אם נמצא לנו מטרה אחרת לחזר אחריה, סביר מאוד שנגלה כי לכדנו אושר בלי כוונה.

מילים - תמימות וחלשות ככל שיהיו בעומדן במילון, הופכות בעלות-און לטוב או לרע, בידיו של אדם היודע כיצד לשלב אותן יחד.

חרטה אמיתית היא אף-פעם לא צער על התוצאה בלבד; חרטה אמיתית היא צער על המניע.