ז'וזה סאראמאגו | ציטוטים

אם אתה יכול להביט, ראה. אם אתה יכול לראות, התבונן.

כעבור ימים אחדים הצטרף ישו לתלמידיו ומרים המגדלית הלכה איתו, אביט בצלך אם לא תרצה שאביט בך, אמרה לו, והוא ענה, אני רוצה להיות בכל מקום שיהיה בו צילי אם שם יהיו עינייך. הם אהבו זה את זה, ואמרו זה לזה מילים כאלה לא רק משום יופיין או אמיתותן, אם אפשר שיהיו יפות ואמיתיות בעת ובעונה אחת, אלא מפני שחשו כי קרבה ובאה שעת הצללים, והיה עליהם להתחיל להסתגל, עדיין יחד, לחשיכת ההיעדרות המוחלטת.

מלותיהם של בני האדם הן כמו צללים, והצללים לעולם לא יידעו להסביר את האור, בינן לבין האור נמצא הגוף האטום המביא ללידתן.

בסתר לבה ביכתה [מרים] את גאוותה האימהית הפעוטה, שבעטיה הסתירה מישו את דבר הופעתו של המלאך ואת הגילויים שהביא עימו, בטוחה שהודעה פשוטה בת חצי-תריסר מילים מסוייגות די בה להחזיר הביתה את מי שיצא ממנו בלב שותת דם.

מהרהור אחד אנו עוברים לשני, ופעמים רבות מגיעים לשם בלי לתת את הדעת לדרך שאיחדה בין השניים, כמו הליכה מגדה לגדה של נהר בגשר מכוסה, הלכנו לנו ולא ראינו לאן, חצינו נהר שלא ידענו כי הוא קיים.

תנועות לא כנות תמיד מגיעות באיחור.

התשובות לא באות תמיד כשזקוקים להן, ופעמים רבות אפילו קורה שהצורך פשוט לחכות להן הוא התשובה האפשרית היחידה.