ויקטור הוגו | ציטוטים

מעולם לא הייתה יפה, וכל חייה לא היו אלא שלשלת של מעשי צדקה, שסוף הטווה בהילה של צחות ובהירות. כשהזדקנה היה שרוי עליה יופי שמקורו בטוב לב.

אל תשאלו לשמו את מי שמבקש מחסה. כי בעיקר מי ששמו מעיק עליו, הוא הזקוק לקורת גג.

כי הרי הרבה מעשים נשגבים מתבצעים בשל מאבקים קטנים. הרבה לבבות אמיצים, עיקשים ועלומים נלחמים בחירוף נפש, באפלוליות, נגד פלישתם הרת-הגורל של הצרכים והחרפות. נצחונות אציליים ומסתוריים ששום עין אינה רואה, ששום תהילה אינה מפצה, ששום תרועת-חצוצרה אינה מכריזה עליהם. החיים, המצוקה, הבידוד, העוני הינם שדות-קרב הניחנים בגיבורים משלהם; גיבורים אלמונים, אך לעיתים דגולים יותר ממצביאים מהוללים.

בכל תלואותיו חש עצמו מעודד, ואף מומרץ, על-ידי איזה כוח פנימי. הנפש מסייעת לגוף, ובמקרים מסויימים אף נושאת אותו אל-על. הציפור היחידה הנושאת עליה את קינה.

בכל כפר ישנו לפיד - המורה; ובכל כפר מכבה הלפיד - כוהן הדת.

האהבה היא ים שבו האישה היא החוף.

המוזיקה היא רעש חושב.

המעט לחטוא ככל שתוכל. חיים ללא חטא בכלל הם חלומו של מלאך.

להיות קדוש זה לצאת מהכלל; להיות ישר - זה הכלל.

אדם יושב, במקום לעמוד, וכך נחרצים גורלות.

בני-אדם שונאים את אלה שהם צריכים לשקר להם.

אין אדם קרב לגיל מאה מבלי שיוסיפו השנים המצטברות משקל לאישיותו.

כל אישה נוצרת סוד בלבבה.

הבריאה חיה, צומחת ומתפתחת; האדם הוא רק עד.

אפשר לעמוד מול פלישת צבא; אי אפשר לעמוד מול פלישתם של רעיונות.