אין גבר חדש. לא היה - ואין. החשד שלי הוא שאת הגבר החדש המציאו נשים, שחשבו שהן רוצות את זה, אבל בסוף אתן לא רוצות אותנו כאלה. בואי נהיה כנים, את לא רוצה אותי מייבב ומשתפך. המוטיבציה הבסיסית של הגברים נשארה אותו הדבר. נותרנו ילדותיים במדה מסוימת, וציידים. אז כיום אנחנו צדים את הממותה ומשרים אותה במרינדה, ופעם היינו אוכלים אותה חיה, אבל זה כל ההבדל בין הגבר החדש לישן.

מצדי שיקראו את 'בלייזר' [מגזין גברים] בשירותים. חשבתי על זה גם כשהוצאנו אותו. לפני שהשקנו את העיתון, הכנתי לעצמי מסמך התנגדויות. לא מזמן קראתי שוב את המסמך הזה וראיתי שרשמתי לעצמי שלגבר הישראלי יש דימוי עצמי שלפיו הוא נורא עסוק, ואף פעם אין לו זמן. חשוב לו להגיד שאין לו זמן לקרוא, ולהצהיר: 'אני בקושי נושם', אבל עובדה שיש לו הרבה זמן. הוא מוצא זמן להיכנס לאתרי סקס ולבגוד באשתו, הוא יושב עם חברים בפאב ורואה ספורט בטלוויזיה, אבל הוא לא יעז להודות בכך. שיווקית - תפישה כזאת היא חתיכת מוקש, והדרך שבה הנחיתי את נציג הטלמרקטינג להתמודד עם התירוץ הזה היתה: 'כשיגידו לכם שאין זמן לקרוא, תגידו: סליחה, לשירותים אתה הולך?' וזה עבד.