כשאני רואה את הזריחה,
אני אוהבת עם העיניים.
כשאני רואה תינוק בצחוקו,
אני אוהבת עם האוזניים.
כשאני רואה פרחים,
אני אוהבת עם אפי.
אבל כשאני רואה אותך,
אני אוהבת עם כל כולי.

פעם חשבתי שלבקש סליחה מוריד מערכך, אבל אז הבנתי שבלעדיך אין לי הרבה ערך בכל מקרה.

אין לי הרבה מה לומר... הדמעות שלך אמרו המון. אבל אם רק תתני לי הזדמנות, אני אוודא שהחיוך שלך יאמר יותר.

אני אוותר על העקשנות ועל האגו החקוקים בי כי אני לא מוכנה לוותר עלינו.

אני יודעת שאנחנו לא תמיד מסכימים על הכל,
אבל אני מקווה שלפחות בנקודה הזו אנחנו תמימי דעים.

לאמא,

את עשית לי שירות גדול בהיותך אחד מהאנשים הבודדים שקיבלו אותי כפי שאני.
כיום אני מבוגרת דיו כדי להעריך זאת מתוך הבנה עד כמה זה נדיר וייחודי.
כל העולם במה וכולנו שחקנים, אבל בין כל המשחק והצביעות ישנו פה ושם ניצוץ של משהו אמיתי וטהור.
המשהו הזה זה את.

במילים גלום כוח. ישנן מילים בעלות כוח רב יותר או פחות,
וישנן מילים שרק הכוונה המסתתרת מאחוריהן מעניקה להן את כוחן.
אז אני אומרת זאת עם כל הכוונה ועם כל הלב. תודה.

אם הדרך חשוכה, אני אהיה שם כדי להדליק לך נר.
אם תמעד, אני אהיה שם כדי להושיט יד תומכת.
אם תבכה, אני אהיה שם כדי לנגב את דמעותייך.
רק תמשיך לצעוד, ולפני שתבין מה קורה,
תראה שאור הנר מתגמד לעומת בוהק השמש בשמיה הכחולים,
שהמכשולים שעליהם מעדת בעבר נעלמו, והפכו לזיכרון בלבד,
ושהדמעות שבעינייך כעת הן דמעות אושר.
רק תמשיך לצעוד ותזכור, שמאחורי כל צעד שלך מהדהד צעדי שלי.