בתחום הפילוסופיה, הדת, המוסר או המדיניות אפשר היה לומר ששתיים ועוד שתיים שווים חמש, אך בשעת תכנונו של אקדח או מטוס, הכרח הוא שסכומם יהיה ארבע.

עובדות, מכל מקום, אי-אפשר להעלים לצמיתות. אפשר לעמוד עליהן על ידי חקירה, אפשר לסחוט אותן מפיך על ידי עינויים. אבל אם אין מטרתך להשאר בחיים, אלא להשאר אנושי, אין בכל זה כדי לשנות הרבה בסופו של דבר. אין בידם לשנות את רגשותיך, ובעצם אף אתה עצמך אין בידך לשנותם, אפילו תרצה. יכולים הם לגלות לפרטי-פרטים כל מה שעשית או אמרת או חשבת; אבל תוך-תוכך, שמסתריו הם בבחינת חידה אפילו לגביך, נשאר בלתי-חדיר.

חובה להגן על הגלוי לעין, האיוולי והאמיתי. אמיתות הן אמת, זכור ואל תשכח! העולם הממשי קיים, חוקיו אינם משתנים. האבנים קשות הן, המים רטובים, עצמים חסרי-תמיכה נופלים לעבר מרכזו של כדור הארץ [...] החירות היא החירות לומר ששניים ועוד שניים הם ארבעה. אם זה מוסכם, נובע ממילא כל השאר.

"כיצד יוכיח אדם אחד את שליטתו על אדם אחר, וינסטון?"

וינסטון הירהר. "על ידי כך שיגרום לו סבל" אמר.

"בדיוק כך, על-ידי שיגרום לו סבל. אין די בצייתנות. אם אינו סובל, איך תוכל להיות בטוח שהוא מציית לרצונך, ולא לרצונו שלו? שליטה משמעותה גרימת כאב והשפלה. שליטה משמעה לקרוע לגזרים מוחות של בני אדם ולשוב ולאחותם בצורות חדשות על פי בחירתך."

שפיות הדעת היא איננה עניין של סטטיסטיקה.

לא קשה לאהוב את אויבך - זה אשר אתה אוהב הוא אויבך.

בדרך כלל, ככל שרבה ההבנה גדולה האשלייה; ככל שאדם נבון יותר, הוא שפוי פחות בדעתו.

יש אמת ויש אי אמת, ומי שדבק באמת, אפילו כנגד העולם כולו, אינו מטורף.

סוד אומנות השליטה הוא לצרף את האמונה שאין אתה מסוגל לטעות עם הכח ללמוד משגיאות ששגו אחרים.

ראשי המאמינים בכיבוש העולם הם דווקא אלה היודעים שמן הנמנע לכבוש את העולם.

השוקד לקיים את החוקים הפעוטים, קל לו יותר להפר את הגדולים.

בפעם הראשונה נתחוור לו כי אם רצונך לשמור סוד, עליך להסתירו גם מפני עצמך.

האח הגדול עינו פקוחה.

חופש , הוא החופש לומר ששתים ועוד שתיים הם ארבע , כל היתר נובע ממילא.