בביתו במדבר | ציטוטים

דבר אחד הוא, לקבל את מדקרות הגורל, ואפילו לכוף את הראש לפניו, ודבר אחר הוא להשאיר לו את האור דולק בחוץ, לפתוח לו את הדלת ולהזמין אותו פנימה.

אהבה אף פעם לא נגמרת. היא רק נחה, היא רק מתחבאת. אנשים יכולים להיעלם אבל האהבה לא נעלמת.

זה? זה לא בית. זה אבנים, אבנים מסותתות. מסודרות יפה אחת על השנייה. בית זה בית רק כשיש בו אישה ומשפחה.

הבדידות, כמו השעמום, השתייה והגעגועים, נוטה להכפיל ולשלש את עצמה.

המוות, על אף הקלישאה שהוא העובדה הצפויה והבטוחה ביותר בחיי האדם, תמיד מפתיע את המתאבדים, על אף הכל, דווקא אותם. "כי הם מופתעים מזה שמשהו מצליח להם סופסוף." לא, זה הפתרון הקל של השאלה. הם מופתעים מזה שרק בשנייה האחרונה מתברר להם שהפסידו. שעל אף הכוונה והידיעה והשליטה, בעפעוף האחרון, בנשימה האחרונה, בסתום האל חזור, המוות, כהרגלו, ניצח.

"בגלל האבן הירושלמית הזאת," כתבה באחת מהן, "אין בעיר הזאת אפילו בית חדש אחד. כל בית בירושלים הוא בית ישן עוד לפני שגמרו לבנותו."