- מציג ברכות 1 - 7 מתוך 7 תוצאות עבור הערך (איל חזיז)
» סדר רשימה לפי:
[ ברכת עידוד לשבוע הקרב ]

מי ייתן וזה השבוע החדש -
ישלח אורו באהבתו המתקתקה - כדבש.
שכל מחסורינו יהפוך - ממש.
בגדי מלכות הדורים לו ילבש.
כפרח אהבה יעטר נשמתנו -
משני צדי הדש.

שבוע המזמין ומחבק בשתי כפיו.
עוטף במשלוח מנות שפע כבוד ויקר - מלוא חופניו.
פותח דלתו - מזמיננו אליי שעריו.
רוך וחמלה לרוב תבשרנה פניו.
אל הרוח בנועם שולח באושר - עלעליו.
נישאים אל - על בתכלת שמיו -
איש ואישה מגלים תוכו כברו - מאורות עולמו וחייו.
8.3
 
[ ברכה לבית חדש ]

מי ייתן בזה הבית - עריסת החמלה והאהבה -
מעתה ועד עולם ידלוק בין כתליו "מאור התקווה".

שרוח השכינה תצבע קירותיו -
בתכלת נשמת יושביו ואורחיו.

שקול צחוק תינוקות יהדהד בינות כתליו.
כפעמוני רוח מלטפים בניגונם לבבות הוריו.

שריח שושני בר ימלא חיוניות - ריאות בניו.
לצאת אל העולם ולהאיר שמיו.

שתמונות מלאכי השרת יעטרו חדריו.
שולחים כנפיהם הצחורות לחדרי הלב הרחב.

ולכל אורך השנים בחלונותיו של זהו "בית החלומות" -
תשתקף לה חדוות העלומים בברכת שפע מגדנות ושלומות.
6.3
 
שתהיה זו לכולנו שנה טובה
מלאת שפע מאורות מרצדים -
בשלל גווניי ההקדשה והאהבה.

שתשטוף שנה זו באור שבטוהר -
המידות, הלבן - הבוהק, כל לב ולב,
ותימחה קיטוב עמנו עד כלות הכאב.

שנשאף לראש ונמאס בזנב -
אהבה וצדק נרדוף, תחת קרב.
יאיר דרכו כלפיי נשמותינו,
עמוד אש האושר בזוהר פניו.

שדבש ידבק במתק שפתותינו -
יהפוך משאת נפשנו - מהות חיינו.
יגדוש עולמנו אור ואהבה כרימון -
אזי, ביפי פנימיותנו יתגלה לו,
סוד אושר בריאת האדם - כמטמון.
7
 
[ תפילת הדרך ]

מי ייתן לכל אורכה של זו הדרך -
ניידות מלאת חיוניות סיפוק ותחושת ערך.

שבשוליו של שביל מסענו כאן - "בדרך הארץ המובטחת" -
ילבלבו שושני בר בשמורת חיינו - בשיא התפרחת.

וניחוח בושמם המתקתק ישטוף כליל חושינו,
כמוכי ירח יוליכונו אל אור ואהבת הזולת - בקסם נשמתנו.

ורבבות אנשים טובים באמצע זו הדרך,
יחלקו לכל דכפין משקאות ודברי מתיקה - כיד המלך.

קבצנים בה יאספו בדאגה וחמלה מקרנות רחוב,
ישוכנו בארמונות זהב כשבתוכם מנחות הבריאה לרוב.

ואי שם בקצה הדרך יזדקרו להם הרי האושר הנכספים,
כשלמרגלותיהם ילדים מפזמים ומפזזים במחולות יחפים.

לו יהי ותפילת הדרך תקרום עור וגידים - לדרך התפילה,
הנוגעת בניצוץ הנשמה - בהתגלות האור בקצה המחילה.
6.9
 
[ האהבה שמעברו של האופק ]

בלב כל גבר קיים חלום -
לפגוש בך – האחת,
להגות את שמך בצמרמורת וחום,
לנשום ולחלום מגעך - בכל מבט.

בכל נשמת איש שוכנת התקווה -
ילדה יפה של העולם,
להיתקל בך בלב קרקס החיים,
ולהיות ליצנך הנבחר, מכולם...

נשמות מאירות ברחבי הפלנטה -
שטות בהקיץ על גבי ענן מבודד,
מזריעות אל תוך עינייך נטע,
ובדידות עולמך בהנץ חמתך, לה מתה...

בכל נפש סודות כמוסים עטופים,
מבול אהבה באור יקרות אותם שוטפים,
כל פינה בחדרי הלב השכוחים -
עונג רוגע וחום מציפים - סוחפים.

לכל נשמה מצפה גורלה אי שם,
להדליק בנפשה אור - מלוא העולם,
ככדור המתגלגל בשלג נערם,
צליל כאבך נדם - בניגון אהבת העולם.
8
 
[ ברכת התחזקות לחג האסיף ]

חג אסיף מלא בחופניי אור ואהבת הבורא לכולנו,
חג מבורך במתן תורת שביל קיומינו,
הלא היא דרך החמלה והבחירה בטוב שבנפשותינו,
חג ביכוריי אהבתנו המקודשת - אל העולם,
לבחור להבין, לחמול ולסלוח לכולם,
באשר הם, מאחר ופשוט - זהו מקומם.
ומסענו כאן בעולם לא בנקל ייתם,
מה שלא יהרגנו - יחשלנו, במאוחר או במקודם,
שם המשחק הוא אהבה עצמית.
ההתרכזות בעיקר, והימנעות מהתפלת חיינו,
במלחמות העבר עקובות הדם.
העתיד מצוי לו מעבר לפינה - אי שם,
ורוד, תכול, קסום, ורם,
בחר בו, גע בו, קרבהו ללבך - בראש מורם,
ימי חיינו מועטים הם, על אימא אדמה,
אל תתווכח, אל תהיה צודק,
ראה את אור משנת החכמה - והייה לחכם.
4
 
שבלב זה יישרו העוז והכוח -
לשלב יצריו בתבונת תפישת המוח,
ששלל בחירותיו יפרח - מלמידות לטוהר מידות,
וניסיונות עולמו בגדר - "ישיבות" בלא "עמידות".

שנפש זו לא תדע מהו הצורך "לברוח",
מחבקת עברה בחום - תחת הכמיהה לשכוח.
שוחקת בהכרת תודה - בלי לגנוח,
מתחברת למהות האמת הפנימית - לרוות ולצמוח.

שבנשמה זו יידלק לו פנס התקווה,
שישטוף אור גאולה - קצה מנהרת האהבה,
ויבואו בקרבה שיפעת שלומות ושלווה,
וימלאו אהוביה - הקדשה והקרבה.

וקסם יופייה יתרקם כשזירת חוט השני ביד טווה,
אזי עדנת רוחה תמחה כל עכבה,
ישתלבו ביציר כפיה - "ככלי החסד השלובים",
בדמות - "חוק האור והאהבה".
5.2
 
1