עין | ציטוטים

מפקד - משמע מידות של חוכמה, של כנות, של עין טובה, של אומץ ושל הקפדה.

מהי תורת היחסות? אם אני תוקע אצבע בעין של מישהו, אז לשנינו יש אצבע בעין, אבל יחסית, מצבי טוב יותר.

כי הרי הרבה מעשים נשגבים מתבצעים בשל מאבקים קטנים. הרבה לבבות אמיצים, עיקשים ועלומים נלחמים בחירוף נפש, באפלוליות, נגד פלישתם הרת-הגורל של הצרכים והחרפות. נצחונות אציליים ומסתוריים ששום עין אינה רואה, ששום תהילה אינה מפצה, ששום תרועת-חצוצרה אינה מכריזה עליהם. החיים, המצוקה, הבידוד, העוני הינם שדות-קרב הניחנים בגיבורים משלהם; גיבורים אלמונים, אך לעיתים דגולים יותר ממצביאים מהוללים.

במלחמות, נערי, שוטים הורגים שוטים אחרים בשל סיבות שטותיות.

יש טווס אשר יסתיר מעין כל את הדר זנבו, ועל כך גאוותו.

עיקר השמחה לאישתו כשרואה אותה בעין חיובית תמיד רואה את הנקודות הטובות שלה ומשבח אותה ומחמיא לה.

כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו - זאת הבחינה היא מעין עולם הבא.

אין לנו באנושות דבר נקדש וראוי להיות מרומם כקדושת קשר ברית הנשואין.

למעשה, חשמל מיוצר מחלקיקים קטנטנים הנקראים אלקטרונים, שאתה לא יכול לראות עם עין לא מזוינת, אלא אם כן אתה שיכור.

כיצד יכול אדם לשנוא ארץ, או לאהוב אותה? אני מכיר אנשים, אני מכיר עיירות, חוות, גבעות ונהרות וסלעים, אני יודעת כיצד נופל אור השמש השוקעת בסתיו על צלעותיה של אדמת חריש מסויימת בגבעות; אבל איזה טעם יש בהצבת גבולות לכל אלה, כדי לתת להם שם ולחדול מאהבתם ברגע שחדל השם להקיף אותם? מהי אהבת אדם לארצו; האם זו שנאתו את אי-ארצו? אם כן, אין היא טובה בעיני. האם זו פשוט אהבה עצמית? זו טובה בעיני, אבל אין להעלותה על נס, או להפוך אותה למקצוע... כשם שאוהב אני את החיים, כן אוהב אני את גבעותיה של נחלת אסטרה, אבל אהבה מעין זו, אין לה גבול של שנאה.

ג'ימי החל לעבוד על הרשימה, נהיה שקוע יותר ויותר בתהליך, מדבר לעצמו יותר מאשר לסופיה. מביטה בו בעין אחת, היא תהתה אם גברים אי-פעם הבינו שהם מושכים יותר כשהם עוסקים בעבודתם מאשר כשהם מנסים לעבוד על אישה.

הזיכרון דומה לספרות; או שמא הספרות היא שדומה לזיכרון. מיום שהתחלתי לכתוב סיפורים התחוור לי שהזיכרון הוא מעין סיפור, או להיפך. בין כך ובין כך, גם אם אתה משתדל מאוד להכניס את הדברים בצורה מסודרת, ההקשר שלהם תועה לו הנה והנה, עד שבסופו של דבר הוא פשוט איננו, וזהו. מה שנשאר לך זה ערימה של חתלתולים המתגלגלים זה על זה. ערימה חמימה ורוחשת חיים, בלתי יציבה עד כדי ייאוש. ואז, כדי להציג את הדברים האלה כמשהו שאפשר למכור אותו, אתה קורא להם מוצרים מוגמרים – לפעמים רק המחשבה על זה ממש מביכה. באמת, זה יכול לגרום לי להסמיק. ואם הפנים שלי לובשים את הגוון הזה, אני בטוח שכולם מסמיקים.

בקש מן הבורא להעלים עין מעצמו - וברא את העולם.

לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המלים "יהיה בסדר". צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה-"יהיה בסדר", אותה טפיחת כתף חבר'מנית, אותה קריצת עין, אותו "סמוך עלי", הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה.

אווירת ה"חפיף" היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר".

כשהכל מתגלגל בכי-רע, מה רב הוא הגיל לבחון את נפשך ולגלות את כוח-הסבל והאומץ שלה! אויב כל-יכול הסמוי מן העין - יש קוראים לו אלוהים, יש קוראים לו שטן - דומה כאילו מסתער הוא עלינו להשמידנו; אבל אין אנו נשמדים. מדי פעם בפעם כשאנו בני-האדם, יוצאים כמנצחים, אף-על-פי שלכאורה הננו מובסים כליל, הרינו חשים גיל וגאווה בל-יתוארו. השלווה החיצונית נהפכת לאושר עליון בל-יעורער.