מתוך | ציטוטים

אנשים טובים נעשים כאלה מתוך שהם מפיקים חכמה מכישלון. מן ההצלחות אנו לומדים מעט מאוד.

אין גאווה יתרה אצל הסופרים. הם יודעים שהם בני-אנוש, וביום מן הימים ימותו ויישכחו. ההכרה בכך עושה את הסופר עדין ואדיב במקום בו אדם אחר יחמיר ויתאכזר.

לכל אחד יש חברים כאלה, שבגלל הנישואים המחורבנים שלהם הם מוכרחים למצוא שידוכים בשביל כל העולם.

אם לאהוב זה לא עולה כסף, למה כולם קמצנים באהבה?

איך לעזאזל יכול אדם להנות מלהתעורר ב-6:30 בבוקר על ידי שעון מעורר, לזנק מהמיטה, להתלבש, לאכול בכח, לחרבן, להשתין, לצחצח שיניים ולסדר את השיער, אז להילחם בפקקים כדי להגיע למקום שבו אתה בעצם מרוויח כסף עבור מישהו אחר ועוד נדרש ממך להיות אסיר תודה על ההזדמנות לעשות זאת?

זה נכון שלא הייתה לי הרבה אמביציה, אבל חייב להיות מקום לאנשים ללא שאיפות. אני מתכוון מקום טוב יותר מזה השמור בדרך כלל.

ההנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם, זאת היא אחת הטעויות המרגיזות ביותר.

היה כפי שהנך - חפש דרך בעצמך - הכר את עצמך, לפני שתרצה להכיר את הילדים. חשוב נא למה אתה מוכשר ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים. קודם כל אתה בעצמך ילד ועליך לחנך ולהשכיל את עצמך.

היא עדיין ידעה עליו דברים כאלה, ועדיין יכלה לדמיין אותו חי את החיים שהיא התפנתה מהם. בקרוב זה ישתנה.
הוא יעשה דברים שהיא לא תדע עליהם, יראה אנשים שמעולם לא פגשה או שמעה עליהם, ילבש בגדים שמעולם לא ראתה, יקרא ספרים שלא ידון בהם איתה.

כסף, אחרי הכל, הוא דבר פשוט ביותר. כסף הוא בסך הכל חלק ממערך התחבורה. הוא אמצעי פשוט וישיר להעברת טובין מאדם לאדם.

יש לעזור לאנשים לחשוב באופן טבעי על כסף. יש להסביר להם מהו הכסף, כיצד עושים כסף, ומה הם התכסיסים האפשריים של השיטה הנוכחית המאפשרים לאומות ולאנשים לשלוט באחרים.

האם אי פעם הסתכלת על תמונה שלך, וראית זר ברקע? זה גורם לך לתהות לכמה אנשים זרים יש תמונות שלך. בכמה רגעים בחייהם של אנשים אחרים היינו? האם היינו חלק מהחיים של מישהו כאשר חלומותיו התגשמו? או היינו שם כשחלומותיו נבלו? האם עלינו להמשיך לנסות להכנס למקומות כאלו, כאילו שנועדנו איכשהו להיות שם? או שמא התמונה צולמה בלי כוונה? רק תחשוב. אתה יכול להיות חלק גדול בחיים של מישהו אחר, ולא לדעת את זה.

"כל בוקר משעה 9:00 תקריאי לי חצי שעה בקול רם. עד אז תנצלי את הזמן לסידור חדרך. בימי רביעי ושישי תבלי את השעות שלפני הצהריים, משעה 9:30 במטבח עם ננסי ותלמדי לבשל. בבקרים האחרים תתפרי יחד עמי. כך תשארנה שעות אחר הצהריים ללמוד מוזיקה. מובן שמיד אשכור מורה בשבילך." סיימה בהחלטיות וקמה מכסאה.

מפי פוליאנה פרצה קריאת צער:
"הו, דודה פולי, דודה פולי, לא השארת לי זמן בשביל סתם לחיות."

"לחיות, ילדה, למה כוונתך? וכי אינך חיה כל הזמן?"

"הו, כמובן, דודה פולי. אני אנשום בזמן שאעשה את כל הדברים האלה, אבל אני לא אחיה. גם כשישנים נושמים כל הזמן, אבל זה לא נקרא לחיות. לחיות - זאת אומרת לעשות את מה שרוצים לעשות: לשחק בחוץ, לקרוא (לעצמך, כמובן), לטפס על הגבעות, לשוחח עם אדון תום בגינה ועם ננסי, לגלות ולדעת את כל מה שאפשר על הבתים והאנשים וכל הדברים בכל המקומות לאורך הדרך, והרחובות הנחמדים שעברתי דרכם אתמול. לזה אני קוראת לחיות, דודה פולי, סתם לנשום זה לא נקרא לחיות!"

העולם ממשיך להתקיים בזכות כופרים: הכופר ישו, הכופר קופרניקוס, הכופר טולסטוי. כפירה היא הסימן של אמונה: מחר הוא כפירה בלתי-נמנעת בהווה, אשר הפך לנציב מלח, ובאתמול, אשר התפזר כאבק.

אין מהפכה סופית. מהפכות הן אינסופיות.