מתוך | ציטוטים

אהבה, אני חושב, היא רגש שמאוד קשה לכמת אותו. מאוד קשה למדוד. אנחנו מרגישים אותו לעיתים כל כך נדירות ואנחנו נסחפים לתוכו בצורה כל כך טוטאלית שאנחנו אף פעם לא מצליחים באמת להגדיר לעצמנו עד כמה אנחנו רוצים וצריכים ואוהבים משהו. וזה בסדר, יש דברים בעולם שלא אמורים להימדד. געגוע, לעומת זאת, הוא רגש ברור הרבה יותר. לפי מידת הגעגוע אנחנו יכולים לדעת עד כמה אהבנו את מי שנעלם לנו. אתה בר מזל, מיכאל. אתה חווה געגוע כשעוד יש לך סיכוי להחזיר לעצמך את האהבה. רוב האנשים מגיעים לגעגוע רק כשמאוחר מידי. ואתה, אתה יכול להסתכל מעמקי הבור שאתה נמצא בו עכשיו ולהבין כמה גבוה תוכל להגיע אם רק תיתן לעצמך סיכוי. כל זמן שהיא לא מתה, מיכאל, אתה יכול לגלות מחדש איך לאהוב אותה ולהיות נאהב על ידה. "מאוחר מידי" זה ביטוי שקשור לארועים מסוג אחר. בשביל רוב האנשים זו רק הוכחה, הוכחה מאוחרת מידי, שהם אהבו באמת. אתה יכול לרתום את זה. בהחלט לא מאוחר מידי בשבילכם, מיכאל.

ואם כולם רואים, קל יותר להבין ולקבל, אבל אם הסבל לא בולט? אם הוא בלונדיני וזוהר, גם אז מותר למות? ומי בכלל החליט שחיים ארוכים זה ערך? ואיך קורה שכולנו רוצים להאריך את זמן השהייה שלנו כאן ככל האפשר, ושכל דיעה אחרת מצביעה על אי שפיות?

"זה משום שאין לך מוח," ענתה הילדה. "לא משנה כמה משמימים ואפורים הבתים שלנו, אנשים בשר-ודם תמיד יעדיפו לגור שם מאשר בכל מדינה אחרת, יפה ככל שתהיה. אין מקום כמו הבית."

"ובכן, בנוגע לזה," ענה הקוסם, "אני חושב שאתה טועה לרצות לב. לרוב האנשים הוא פשוט גורם לעצב. אילו רק ידעת עד כמה אתה בר-מזל שאין לך אחד."

הלב שלך אינו נמדד על פי כמה אתה אוהב; אלא על פי כמה אחרים אוהבים אותך.

"זה מוכיח שאתה יוצא דופן," השיב הדחליל; "ואני משוכנע שהאנשים היחידים ששווים התייחסות בעולם הם אלו אשר יוצאי דופן. האנשים הרגילים הם כמו העלים של עץ, הם חיים ומתים מבלי שיבחינו בהם."

"אינני מצליח להעלות בדעתי לשם מה עומדת פה החומה ומאיזה חומר היא עשויה."

"תן מנוחה לשכל שלך ואל תטריח אותו בחומה," ענה איש-הפח. "אחרי שנטפס ונעבור אותה, נדע מה נמצא מעברה השני."

דיפלומטיה לעולם איננה פועלת בוואקום. היא משכנעת לא באמצעות צחות הלשון של העוסקים בה, אלא באמצעות הרכבה מאוזנת של תמריצים וסיכונים.

מדינה שדורשת שלמות מוסרית במדיניות החוץ שלה לא רק שלא תשיג שלמות, אלא גם לא ביטחון.

עזבי. אני חי לבדי ובשקט. שוכב כל לילה בעשר וישן בלי חלומות. קם כל בוקר בארבע לעבוד על מאמר או הרצאה. כל התשוקות כבר כבו.

התקשורת, כמו אש, היא משרת נהדר, אך אדון נורא.

האם עלינו לא לבטוח באדם, משום שהליכותיו אינם דומות לשלנו?

בדמיון האנושי, אירועים מייצרים אפקט של זמן. לכן מי שנסע רחוק וראה הרבה, נוטה לחשוב שהוא חי חיים ארוכים; והיסטוריה ששופעת באירועים חשובים מהר מאוד מאמצת חזות קדמונית.

היסטוריה, כמו אהבה, נוטה לעטוף את גיבוריה ברוח של זיו דמיוני.

קיום מפלגות מוביל לחקיקה פראית, מושחתת ועקרה, אך ורק לשם חיסול מפלגות אחרות.