להיות | ציטוטים

אהבה היא מרדף שבו על הצייד להיות נרדף על-ידי הטרף.

בחורף, לדוגמא, רציתי לכתוב בהרחבה על המעברות שכוסו בשלג וטבעו בשיטפונות, והעורך אמר לי שזה לא התחום שלי. עד היום אני לא יודע מה כן התחום שלי. הייתי רוצה להיות עיתונאי רב תחומי, כי יש קשר הדוק בים התחומים השונים, והם אינם ניתנים לחלוקה. רק עצלנים אוהבים את סידור העבודה הזה - כל אחד מתעסק בענייניו, כפי שהעורך אוהב להדגיש. אבל אני לא עצלן בכלל, אני דווקא חרוץ, ולא אכפת לי לכתוב כל יום על נושא אחר, כי כולם בוערים והשרפה היא אחת.

אני שותה כדי לגרום לאנשים אחרים להיות מעניינים.

למה צריך להיות אכפת לי מהדורות הבאים? מה הדורות הבאים אי-פעם עשו בשבילי?

למה צריך להיות אכפת לי מהדורות הבאים? מה הדורות הבאים אי-פעם עשו בשבילי?

טוב, לודו. גרמניה ניצחה במלחמה, והשכל הישר, הזהירות וההגיון ישתלטו על הארץ כולה. רק מטורף יוכל להוסיף ולקוות. והמסקנה שלי היא - צריך להיות מטורף.

נאמר שיש לך מה שדרוש. מי שיודע לאהוב כמוך, לאהוב אישה שאיננה, יש לו סיכוי שידע לאהוב גם דברים אחרים. שגם הם יחדלו להיות כשיתבססו להם הנאצים.

ישו היה בן יחיד, תודה לאל! מי ירצה להיות ג'רי, האח של המשיח? זו עבודה קשה. "קדימה, ג'רי אנחנו יורדים לחוף." "כן, אמא! ישו ילך על המים, יאכיל את כולם, ירפא אותם ויאסוף עדה שלמה של מאמינים ואני אשב לי עם פריחה וחול בתחת." אני משער שבגיל 30 הוא היה מוצא את עצמו שיכור באיזה באר: "כן, אני ג'רי קרייסט! כן... יש כאלה שעושים את דבריי! בוא הנה, ספוט! ארצה! רואים?"

פעם אבטחה בשדות התעופה הייתה פשוטה יותר. "ביפ!" "בסדר, תעלה למטוס. מה זה? אקדח. אוקיי, תעלה למטוס!" יכולת לשאת סכין של 10 סנטימטר על המטוס. עכשיו אי-אפשר לקחת אפילו קוצץ-ציפורניים. מה בדיוק הבעיה? מה הם מפחדים שנעשה? "קדימה! המטוס שלי עכשיו, או שהכלבה הזאת מאבדת ציפורן! יש לי פצירה! אני יכול להיות מעצבן!"

אנחנו אוהבים נשים, אנחנו רוצים נשים. אבל זה כל מה שאנחנו יודעים. בגלל זה אנחנו צופרים מהמכוניות שלנו, צועקים מאתרי בנייה. אלה הרעיונות הכי טובים שגיבשנו עד כה. לצפור ממכונית... זה מדהים אותי! זה חייב להיות תא המוח הפעיל האחרון בראש של הבחור שחושב על זה. היא פוסעת ברחוב, הוא במכונית. ביפ-ביפ, "נדמה לי שהבהרתי את עצמי..." מה היא אמורה לעשות בדיוק? לבעוט בעקבים ולהתחיל לרוץ אחרי המכונית? להיאחז בפגוש? המכונית עוצרת, והיא: "טוב שצפרת, לא היה לי מושג איך אתה מרגיש."

פעם רציתי להיות אתאיסט. אבל ויתרתי על זה - אין להם חגים!

למן הפעם הראשונה שבה אמרנו זה לזה את אהבתנו, את שואלת את עצמך מדוע אני נזהר מלומר שאוהב אותך לעולם. מדוע? כי אני מנחש את העתיד. כי לעולם מתייצבת מול עיני האנטיתזה. מעולם לא ראיתי ילד מבלי לחשוב שסופו להיות זקן, ומעולם לא ראיתי עריסה מבלי לחשוב על קבר. מראה של אישה עירומה לעולם מעלה בי את צלם שלדה. ולכן מראות שמחים מעציבים אותי, ומראות עצובים מותירים בי רושם מועט. אני בוכה יותר מדי כלפי פנים, מכדי שאזיל דמעות החוצה - משהו שאני קורא בספר מרגש אותי יותר מאסון אמיתי.

באתי לעולם לא שאלו את פי,
מה אבקש ומה חפץ לבי,
באתי לעולם וכבר הכל קיים,
וכמו כולם אני רק בן אדם,
עייף ומאוכזב ורק חולם,
להיות אדם.

להיות נשיא זה כמו לנהל בית קברות. יש מתחתיך המון אנשים, אבל אף אחד לא מקשיב לך.

אם יש דבר גרוע יותר מלהיות מובנת, הרי זה להיות מובנת היטב, בטרם תספיקי להתרעם כהלכה על שאין מבינים אותך.