הספר | ציטוטים

המסתורין האמיתי שבעולם הוא הגלוי, לא הנסתר...

אני אומרת לך בוודאות שאיננו סובלות את הבינוניות. אנו הנשים, כפי שאמר מישהו, אוהבות באוזנינו, בדיוק כפי שאתה הגברים אוהבים בעיניכם, אם בכלל אתם אוהבים.

יצירה אמנותית צומחת מנבכים המצויים בעולם שאי-אפשר להאירו לחלוטין.

כי הרי המילים הן כסף והשתיקה זהב.

"הדסקולדה [וירוס] באה ושעבדה את עמי. אז מה אם היא תבונית או לא! היא רודן. היא רוצח. אילו יצור אנושי היה מתנהג כמו הדסקולדה, אפילו את היית מסכימה שצריך לעצור אותו, אף שהדרך היחידה לעצור אותו הייתה הריגתו. למה לנהוג בגזע אחר בסלחנות יתרה משהיית נוהגת בבני גזעך שלך?"

חזרי לישון עכשיו, וונג-מו. ואתה, האדון האן- העייפות שלך בולטת לעין. לא תועיל לנו אם תחלה. כפי שאנדרו אומר שוב ושוב- עלינו להמשיך לעשות כל מה שאנחנו יכולים בלי לפגוע ביכולתנו להמשיך לעשות זאת.

התרבות היא רק העמדת פנים: בשעת משבר אנחנו נהפכים שוב לקופים, שוכחים שאנו היצור האנושי ההגיוני שאנו מתיימרים להיות, חוזרים להיות פרימט שעיר בפתח מערה הצורח על האויב, מקווה שהוא יסתלק, אוחז באבן הכבדה שבה ישתמש ברגע שיהיה האויב קרוב דיו.

זה כמו לנסות למצוא שריר מסוים שהשתמשת בו כל חייך, אבל מעולם לא בנפרד משרירים אחרים.

"ההבדל היחיד בין אזהרה לאיום הוא אם אתה זה שנותן את האזהרה או זה שמקבל אותה," אמרה קרה.

העניין היחיד של האמן הוא ליצור איזה סוג של שלמות במונחים שלו ולא של אף אחד אחר.

"אני אומר לך מה אני חושב," אמר וויגין. "אני חושב שאתה לא מתבגר עד שאתה מפסיק לדאוג למטרות או לחוסר המטרות של אנשים אחרים ומגלה את המטרות שאתה מאמין בהן."

אט-אט, ללא הפסקה, פנתה חזרה הביתה, אל מקום בו לא היתה מעולם.

הניתוח הורס את השלם. יש דברים, דברים קסומים, שנועדו להישאר שלמים. אם תפרק אותם לגורמים, הם יתנדפו.

עכשיו ברור לי שאני הלכתי לקראתך ואת הלכת לקראתי זה זמן רב. איש מאיתנו לא ידע על השני לפני שנפגשנו, אבל מתחת לאי הידיעה שלנו רחשה לה בצהלה איזו ודאות חסרת-דעת כי אנחנו אכן ניפגש. בדומה לשתי ציפורים בודדות המעופפות על פני ערבות העשב הגדולות על פי חישובים של גרמי שמיים, כך הלכנו כל השנים וכל החיים האלה זה לקראת זה.

אני אוהב את העבודה. היא מקסימה אותי; אני יכול לשבת במשך שעות ולהתבונן בה.