אמת | ציטוטים

ואם למשל אנשים יתחילו להגיד אחד לשני רק את האמת בפרצוף, כי אין זמן, את תופסת? אין זמן"

מי שרוצה להיאבק בשקר, חייב לגבור על חמישה קשיים לפחות. למצוא את האומץ לכתוב את האמת, את החוכמה לזהות אותה, את האמנות להשתמש בה כנשק, את כושר השיפוט לבחור באלה אשר בידיהם תהיה לה השפעה ואת העורמה להפיץ אותה בקרבם.

למה באמת זה עשוי ככה, שאף פעם כנראה לא לומדים להפיק מבפנים את המחצב שהכי זקוקים לו?

אהבה, אני חושב, היא רגש שמאוד קשה לכמת אותו. מאוד קשה למדוד. אנחנו מרגישים אותו לעיתים כל כך נדירות ואנחנו נסחפים לתוכו בצורה כל כך טוטאלית שאנחנו אף פעם לא מצליחים באמת להגדיר לעצמנו עד כמה אנחנו רוצים וצריכים ואוהבים משהו. וזה בסדר, יש דברים בעולם שלא אמורים להימדד. געגוע, לעומת זאת, הוא רגש ברור הרבה יותר. לפי מידת הגעגוע אנחנו יכולים לדעת עד כמה אהבנו את מי שנעלם לנו. אתה בר מזל, מיכאל. אתה חווה געגוע כשעוד יש לך סיכוי להחזיר לעצמך את האהבה. רוב האנשים מגיעים לגעגוע רק כשמאוחר מידי. ואתה, אתה יכול להסתכל מעמקי הבור שאתה נמצא בו עכשיו ולהבין כמה גבוה תוכל להגיע אם רק תיתן לעצמך סיכוי. כל זמן שהיא לא מתה, מיכאל, אתה יכול לגלות מחדש איך לאהוב אותה ולהיות נאהב על ידה. "מאוחר מידי" זה ביטוי שקשור לארועים מסוג אחר. בשביל רוב האנשים זו רק הוכחה, הוכחה מאוחרת מידי, שהם אהבו באמת. אתה יכול לרתום את זה. בהחלט לא מאוחר מידי בשבילכם, מיכאל.

האמת היא שאין משהו שאתה יכול לבטוח בו; וזאת עובדה נוראית, איך שלא תסתכל על זה. מבחינה פסיכולוגית, אין שום דבר בעולם שאתה יכול להפקיד בו את אמונתך או ביטחונך. לא האל שלך ולא המדע שלך יכולים להציל אותך, להביא לך ודאות פסיכולוגית; ועליך לקבל את זה שאין באפשרותך לבטוח בדבר.

המהפכה האמתית היחידה היא זו אשר מרחיבה את המחשבה ומשפרת את האופי, החירות האמתית היחידה היא ביחיד, והמהפכנים האמתיים היחידים הם פילוסופים וקדושים.

צפיתי בסרט "רשימת שינדלר", ויש סצנה אחת שנתקעה לי בראש. בסצנה, כל היהודים נזרקים מחוץ לוורשה, וזה מאוד עצוב. הם הולכים ברחוב, ואנשים פולנים, שאינם יהודים, צופים בהם עוזבים. ואחד מהאנשים האלה הוא ילדה קטנה, בערך בת 7, על תיבת דואר, והיא צורחת: "להתראות, יהודים! להתראות, יהודים!". וזה השאיר עליי רושם, ובוודאי גם על היהודים שעליהם היא צעקה... כי, זה אמיתי. כלומר, זה משהו שבטח קרה באמת, וספילברג החליט להכניס את זה לסרט. כלומר, הוא היה חייב למצוא את הילדה הקטנה הזאת. הילדה הקטנה והחמודה שיכולה לצרוח "להתראות, יהודים!" ואני יודע איך יוצרים סרטים, אז אני יודע שאיפשהו ישנה קלטת עם 50 ילדות קטנות, כולן ממש משתדלות לצעוק "להתראות, יהודים!" כמו שצריך.

זוג שאוהב באמת אף פעם לא אוכלים יותר מדי. אם תראה זוג במסעדה שאוכל יותר מדי, שתדע לך שהם שונאים, שהם רוצים להרוג אחד את השני באכילה, ובעיקר הם ממלאים את הבטן בשביל שיהיה להם תירוץ לא ללכת אחר כך ביחד למיטה.

יזמים שאפתנים מאמינים שסוד ההצלחה הוא לפתח מוצר חדשני ומסעיר. אחרי הכל, הם זוכרים היטב את אמרסון שאמר "בנה מלכודת עכברים משופרת, והעולם כולו יתדפק על דלתך". תפקידי הוא לומר לך כאן ועכשיו שאם אתה מאמין לאמרה זו, נועדת לכישלון. האמת היא שמוטב לשווק באגרסיביות מלכודת-עכברים ממוצעת, מאשר לבנות אחת מעולה ולחכות לטלפונים.

אהבתי אותה. זו הייתה האמת הפשוטה. הדבר נפל עלי בחטף, על כנפי נשרים, אכזר כמוות: ללא מוצא וללא עוררין. לא חשתי שמחה על מצבי החדש, שכן למה ישמח העבד הנכבש? אהבתי אותה, בלא תקווה שתשיב לי אי פעם אהבה.

בת הקברן נהפכה לדמות בחלום. האם באמת עמדתי על כסא לבוש בפיג'מה וצפיתי בלוויות להנאתי? האם באמת התגוררנו בדירה שפעם הייתה חלק מחדר מתים? האם חלמתי את בת הקברן ואת ידיה שהיו כמו חרציות לבנות הצומחות על פסגת הר האוורסט? האם באמת התחבאתי מהן עד שיום אחד ראיתי לוויה של ילד מת שלא היו לו חברים, ומפני שלא רציתי לגמור כך, ליטפתי את ידיה כאילו היה להן מגע נעים של כפפות חמימות ביום חורף קפוא? כן, אני זוכר.

את הדברים החשובים באמת להגשמה עצמית וחיי אושר לא לומדים, למרבה הצער, בבית הספר, גם לא בצבא, גם לא באוניברסיטה. במקרים רבים גם לא בבית. אז מה הפלא שכך נראים פני הדור?

צילום הוא אמת. קולנוע הוא אמת 24 פעמים בשנייה.

אמונתנו היא סנוור מן האמת: האור על הפרצוף המעוות הנרתע - רק הוא אמיתי.

"אני הולך לסונגדו" אמר אוזן-עץ. "המסע יימשך ימים רבים. כשאומרים את זה כך זה נשמע כל כך רחוק". "לא ידידי," אמר איש-עגור, "הנפש שלך יודעת שאתה הולך לסונגדו, אבל אסור לך לגלות את האמת לגוף. עליו לחשוב בכל פעם רק על גבעה אחת, על עמק אחד, על יום אחד. כך לא תתעייף עוד לפני שתצא לדרך."