- מציג ציטוטים 15 - 30 מתוך 30 תוצאות עבור הערך שמואל יוסף עגנון
» סדר רשימה לפי:
"
הדמיון הוא כצל עובר שאין לו מציאות כלל וכאבק פורח שאין אתה יכול לזרוע עליו ולהוציא ממנו לחם.
{ מתוך הספר "תמול שלשום" }
7.6
 
"
ארץ ישראל אינה נקנית אלא ביסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה יסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה.
{ מתוך הספר "תמול שלשום" }
9.9
 
"
[פועלי העלייה השנייה היהודים מתלוננים על מצבם הקשה בפני יצחק, עולה חדש. בא אחד מהם ומוכיח:] רמז אחד על יצחק ואמר, מפני מה אתם מבעיתים אותו? אמר זה שדיבר בראשונה, שמא אידיליה של ארץ ישראל אחבר בשבילו? אמר לו, דבר זה מניח אני לפייטנים ולתיירים, ואני אשאל אתכם, כלום אתם בלבד נוטלים חלק ביסורים? והלוא יש כאן בני אדם שבאו לפנינו, שאם אנו באים לספר הצרות שהיו מצויות לבוא עליהם אין אנו מספיקים. באו לארץ ציה, מקום קדחת קשה וגדודי ליסטים וחוקים קשים ומושלים רעים. בנו להם בתים, באו פקידי המלך והרסום. זרעו, באו שכניהם ושלחו בעירם בקמה. הבריחום, הלכו לצעוק לפני השלטון שהיהודים התנפלו עליהם. ואם נשתייר קצת מן התבואה לא ידעו אם יזרעו אותה לשנה הבאה או ישחדו בה את הפקידים שלא יעוותו עליהם את הדינים. ומה שהצילו מידי אדם ניטל מהם בידי שמים. והם לא נתייאשו ועמדו בכל הצרות וקיימו את היישוב בייסוריהם והפכו מדברות של ארץ ישראל לבתים ולכרמים ולשדות. וכיון שהזכיר את יסוריהם סיפר גבורתם, וכיון שסיפר הוסיפו חבריו וסיפרו והוסיפו. כך ישבו וסיפרו סיפורים של פגעים וסיפורים של גבורה, על אותם שבשפלה ועל אותם שבהרים, על אותם שבחולות ועל אותם שבבצה, על אותם שאוכלים מתבואת שדיהם ועל אותם שהארץ אוכלת אותם. קטנה היא ארצנו ומה רבו צרותיה. והואיל וסיפרו על המושבות סיפרו על מייסדיהן. ובשעה שהיו מספרים תמיהים היו על עצמם שלא הרגישו עד עכשיו בגבורתם של אלו.
{ מתוך הספר "תמול שלשום" }
9.7
 
"
בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מדותיהם ונוהגים זה בזה אחווה.
{ מתוך הספר "תמול שלשום" }
9.8
 
"
כלום יש דבר המקרב את הלבבות כרעיון משותף.
{ מתוך הספר "תמול שלשום" }
10
 
"
שכב לו יצחק והביט ברקיע. והואיל ואותם הכוכבים שמאירים על הים הם אותם שמאירים ביבשה היה מביט ומהרהר בעירו, שמדרך הכוכבים שמובילים את מחשבותיו של אדם לפי דרכם.
{ מתוך הספר "תמול שלשום" }
9.5
 
"
מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלווים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה, חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמיראתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם אחי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה לה. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב.
{ מתוך נאום קבלת פרס נובל לספרות (ה-10 בדצמבר, 1966) }
10
   
"
העולם הזה מלא רמיות, כל מקום שאדם מביט, השקר מלפף אותו.
9.7
   
"
שמועות רעות ממהרות להודיע על עצמן שהן אמיתיות. שמועות טובות אינן מגלות שום סימן שיש בהן משהו אמת.
8.8
   
"
אף-על-פי שאף אני מאוהבי האמת, אלא כשאר כל חבריי, אוהב אני את האמת כשהיא מכוונת כלפי אחרים ולא כנגדי.
9.5
   
"
לא כל נישואין מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר.
- -