- מציג ציטוטים 30 - 39 מתוך 39 תוצאות עבור הערך ניקוס קאזאנצאקיס
» סדר רשימה לפי:
"
ביזבזתי את חיי, חשבתי. אילו רק יכולתי ליטול מגבת ולקנח ולמחות כל מה שלמדתי, כל מה שראיתי ושמעתי, ולילך לבית-ספרו של זורבה, ולהתחיל באלף-בית הגדול, באלף-בית הממשי! מה שונה הדרך, שהייתי בורר לי. הייתי מקפיד על אילוף מושלם של חמשת חושי, ואף על אימון כל גופי כולו, למען ידע להינות ולהרגיש ולהבין. הייתי לומד לרוץ, להיאבק, לשחות, לרכוב, לחתור במשוטים, לנהוג במכונית, לירות ברובה. הייתי ממלא את בשרי נפש. הייתי משלים סוף-סוף בתוך הוויתי שלי בין שני הניגודים הנצחיים.
{ מתוך הספר "זורבה היווני" }
9.3
 
"
"אמור לי מה אתה עושה עם המזונות שאתה אוכל, ואני אומר לך מי אתה. יש ההופכים את מזונותיהם לשומן ולצואה, אחרים - לעבודה ולבדיחות הדעת, ועוד אחרים - כך מספרים עליהם - לאלוהים. כלומר, יש שלושה סוגים של בני-אדם. אני איני שייך לסוג הגרוע ביותר, אדון, ואף לא לסוג המעולה ביותר. אני הולך בשביל-הביניים. אני הופך את מזונותיי לעבודה ולבדיחות-הדעת. ככל הכל, אין זה רע כל-כך!"

הוא הביט אלי בעיני זדון והצטחק.

"אשר לך, אדון," אמר, "דומני שאתה משתדל בכל כוחותיך להפוך את מה שאתה אוכל - לאלוהים. אבל לא נסתייע הדבר בידך ולפיכך אתה סובל ייסורים. קרה לך מה שקרה לאותו עורב."

"מה קרה לאותו עורב, זורבה?"

"מבין אתה, אותו עורב נהג להלך כיאות כעורב ממש. יום אחד חשקה נפשו לטפוף בגרון נטוי כיונה. ומני אז אין אותו עורב עלוב יכול בשום פנים ואופן להיזכר בהילוכו הרגיל. מבין אתה, הוא נתבלבל לגמרי. שוב אינו אלא מדדה".
{ מתוך הספר "זורבה היווני" }
- -
 
"
אושרתי, וידעתי זאת. על-הרוב, כשעוברת עלינו חוויה של אושר, אין אנו יודעים על כך אותה שעה. רק כחלוף האושר, וכהשקיפנו עליו ממרחק, מתגלה לנו פתאום - לפעמים אגב פליאה רבה - עד מה מאושרים היינו. אבל על החוף הזה שבכרתים חייתי את האושר, ובאותה שעה אף ידעתי כי אושרתי.
{ מתוך הספר "זורבה היווני" }
8.3
 
"
אינני מאמין בשום דבר ובשום אדם; רק בזורבה. לא משום שזורבה טוב מן האחרים; לגמרי לא, אף לא במקצת מן המקצת. גם הוא חיה פראית ככל השאר! אבל אני מאמין בזורבה, משום שהוא הישות היחידה הנתונה ברשותי, משום שהוא בעצם האדם היחיד שאני מכירו. כל השאר אינם אלא צללי-רפאים. אני רואה בעיניים האלה, אני שומע באזניים האלה, אני מעכל במעיים האלה. כל השאר אינם אלא צללי-רפאים, אני חוזר ואומר לך זאת. ולכן כל העולם אינו כדאי אלא בשבילי. כשאמות אני, ימות עמי הכל. כל עולמו של זורבה ירד תהומה!
{ מתוך הספר "זורבה היווני", מפי הדמות "אלכסיס זורבה" }
- -
 
"
שמור על רוחק, אדון! אל תעשה את האנשים חצופים למעלה מן המידה, אל תאמר להם כי כולנו שווים, וכי לכולנו אותן הזכויות, פן ילכו הם וירמסו רמוס את זכויותייך שלך; הם יגנבו את לחמך ויניחו לך לגווע ברעב. שמור על הרוחק, אדון! בשם כל הדברים הטובים שאני מאחל לך!
{ מתוך הספר "זורבה היווני", מפי הדמות "אלכסיס זורבה" }
7
 
"
"אתה מנגן כדי לשכוח את צרותיך, נכון?"

"אני יכול לראות שאתה אינך מנגן על אף כלי נגינה. על מה לעזאזל אתה מדבר? הצרות שלי נשארות בבית. האישה, הילדים, מה נאכל? איך נשיג בגדים? מה יהיה סופנו? לעזאזל! לא, כדי לנגן על הסאנטורי עליך להיות במצב רוח טוב, עליך להיות טהור. אם אישתי אומרת מילה אחת מיותרת, איך אוכל לפרוט על הסאנטורי? אם הילדים שלך רעבים, וצועקים עליך - נסה אז לנגן! כדי לנגן על הסאנטורי עליך להשאיר הכל מאחוריך, אתה מבין?"
{ מתוך הספר "זורבה היווני", מפי הדמות "אלכסיס זורבה" }
9
 
"
מה קשה היא הפרידה האיטית מידידים גדולים! אכן, מוטב להיפרד פרידה חטופה ולהיוותר לבד - באקלימו הטבעי של האדם.
{ מתוך הספר "זורבה היווני" }
8
 
"
אם קיים גהינום, אלך אני לגהינום. לא משום ששדדתי, רצחתי או נאפתי, לא ולא! כל זה אינו חשוב כלל ועיקר. אבל אני אלך לגיהינום, משום שלילה אחד בסלוניקי חיכתה לי אשה במיטתה ואני לא באתי אליה.
{ מתוך הספר "זורבה היווני" }
9
 
"
יש לך מכחול, יש לך צבעים, צייר לך גן עדן והיכנס לתוכו.
9.8