לא ידוע | ברכות

אתמול בלילה הסתכלתי לשמיים והתאמתי לכל כוכב שראיתי סיבה בגללה אני אוהב אותך; היה הלך חלק עד שנגמרו לי הכוכבים.

תמיד ידעתי שלהביט אחורה על הדמעות יגרום לי לצחוק, אבל אף פעם לא ידעתי שלהביט אחורה על הצחוקים יגרום לי לבכות.

אם תספרי את כל הכוכבים שבשמיים, את כל גרגרי החול שבחופים, את כל הורדים שבעולם וכל החיוכים שאי-פעם היו - רק אז תוכלי לדעת כמה אני אוהב אותך.

אני מנסה בכל כוחי לא לבכות עליך, כי אני יודעת שכל דמעה היא תזכורת נוספת לעובדה שאני לא יודעת איך לעזוב אותך.

אתה יודע שאתה מאוהב כשאתה לא רוצה ללכת לישון כי אתה יודע שחייך טובים מכל חלום.

האם לחייך כי אנחנו ידידים או לבכות כי אף-פעם לא נהיה יותר מכך?

אם הייתי יכול להיות חלק ממך, הייתי רוצה להיות דמעה. להיווצר בלבך, להיוולד בעינייך, לחיות על לחייך, ולמות על שפתייך.

כשאת מרגישה חום וקור בו-זמנית,
כשאת קוראת שורה אחת עשר פעמים,
כשלבך ומחשבותייך מתחילים לחרוז,
וכששם אחד מציף את ראשך...
כשכל זה קורה, את בצרה,
כי קוראים להרגשה הזאת: אהבה.

הרווחים שבין אצבעותייך נוצרו כדי לאפשר למישהו אחר למלא אותם.

אני מקבל את ההרגשה הטובה ביותר בעולם כשאת אומרת 'שלום' או אפילו מחייכת לעברי, משום שאני יודע שחלפתי במחשבותייך - גם אם זה היה לשנייה אחת קטנה.

פעם אחת מישהו אמר לי שאי-אפשר לקבל הכל בחיים. הוא שיקר. יש לי אותך.

אם יום יבוא ותרצי לבכות, אל תפחדי, רק תתקשרי אליי.
אני לא מבטיח שאגרום לך לצחוק, אבל אולי נוכל לבכות ביחד.

הרבה יותר קל לומר את מה שאתה מרגיש בכתב, מאשר פנים אל מול פנים. אבל האם ידעת שלדברים שלך יש ערך הרבה יותר גדול, אם אתה אומר אותם כשאתם עומדים אחד מול השני?

אם נתפסת מסתכלת עליו, זיכרי רק שגם הוא הסתכל עליך...

אף פעם לא תדעי כמה שינית אותי;
נתת לי סיבות לחייך,
הענקת לי מחשבות לחשוב,
חלומות על נשיקות,
אבל יותר מהכל,
נתת לי זיכרונות שאף פעם לא אשכח.