אלבר קאמי | ציטוטים

ואולם בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו העונש שצפוי לטיעון הזה. השאלה היא אם שתיים ועוד שתיים הן ארבע - כן או לא.

הרוע המצוי בעולם נובע כמעט תמיד מן הבורות, והרצון הטוב עלול לגרום נזקים לא פחות מהרשעות אם אין בו תבונה.

השאלה היא אם אפשר להיות קדוש בלי אלוהים - זו הבעיה הממשית היחידה שמעסיקה אותי כיום.

שום דבר בעולם לא שווה שאדם יפנה עורף בגללו למה שהוא אוהב. ובכל-זאת, גם אני עושה זאת, בלי לדעת למה.

בגילי אי-אפשר שלא להיות כן. השקר מעייף מדי.

אני משאיר את סיזיפוס לרגלי ההר! אדם חוזר ומוצא תמיד את משאו. אבל סיזיפוס מלמד אותנו את הנאמנות העילאית, השוללת את האלים ומרימה סלעים. גם הוא סבור, כי הכל טוב. עולם זה, שמעתה אין לו אדון, אינו נראה לו עקר או חסר ערך. כל גרגר באבן זו, כל הבהוב מינרלי של הר זה שטוף הלילה כשלעצמו הוא עולם. עצם המאבק על הפסגות די בו כדי למלא לבו של אדם. עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר.

אני רואה עתה, שאי אפשר להתחמק לצמיתות מן התקווה, ויש בידה לתקוף אפילו את המבקשים להשתחרר ממנה.

אין לך גורל שאי-אפשר להתגבר עליו על-ידי הבוז.

הרגל רע לו, ללב האדם, לכנות בשם גורל רק את הגורל המוחץ אותנו.

המיתוסים נוצרו כדי שיפיח בהם הדמיון רוח חיים.

בנסיבות מסוימות התשובה "לא-כלום", כשאדם נשאל למחשבותיו, יכולה להיות העמדת-פנים. האוהבים יודעים זאת היטב.

היה זה כאילו פרץ הזעם העיוור הזה טיהר אותי כליל, סילק ממני כל שמץ של תקווה; ואז, עם מבט מוטה אל הרקיע האפל בעל שלל הסימנים והכוכבים - אז, בפעם הראשונה, הראשונה בהחלט, פתחתי את ליבי אל האדישות הנדיבה של היקום.

היא אמרה, "אם תלך לאט, אתה מסתכן במכת חום. אולם, אם תלך מהר, תתחיל להזיע, ובישיבתך בכנסייה תחטוף הצטננות." הבנתי את הנקודה שלה. כך או כך אין מוצא.

אמא מתה היום. או, אולי, אתמול; אינני יכול לומר בבטחון. המברק מן ה'מעון' אומר: אמך נפטרה. ההלוויה מחר. השתתפות עמוקה בצערך. כיוון שכך נשאר הענין תלוי בספק; יכול שאתמול אירע הדבר.

נדיבות אמיתית כלפי העתיד מבוססת על נתינת הכל בהווה.