י ה | ציטוטים

הכיתה תקהה את שכלך ותהרוס את האפשרות של חשיבה יצירתית אמיתית.

האומץ האמיתי טמון ביכולת לחיות למען הדבר שמאמינים בו ולסבול למענו.

מהסיפור שלך נשמע שאבא שלך הגיע לבדו לכדור הארץ מכוכב אחר, לבש דמות אדם, הערים על איזו אישה ופיתה אותה ללדת אותך כדי להגדיל את מספר הצאצאים שלו. אמא שלך גילתה את האמת, נתקפה פחד וברחה. כמו איזה סרט מדע בדיוני אפל.

"ראשית, אל תניחו לאיש לשלוט בגופכם או בנפשכם. הישמרו במיוחד והקפידו על עצמאות המחשבה שלכם. אדם יכול להיות חופשי ובכל זאת להיות כבול יותר מכל עבד. האזינו לבני אדם, אך אל תעניקו להם את לבכם. הפגינו כבוד בפני אנשים בעלי סמכות, אבל אל תצייתו להם בעיוורון. שפטו דברים בהגיון ובתבונה, אבל אל תעירו הערות. אל תתייחסו לאיש כאילו הוא חשוב מכם, ולא משנה מה הדרגה שלו ומה מעמדו בחיים. התנהגו בהגינות כלפי כולם, כי אם לא תעשו זאת, ינסו לנקום בכם. שמרו על כספכם. דבקו באמונותיכם, ואחרים יאזינו לכם." גארו המשיך בקצב איטי יותר. "ובענייני הלב, העצה היחידה שאני יכול להעניק לכם היא להיות ישרים. זה הכלי החזק ביותר שיש ברשותכם לפתוח לב נעול או לזכות בסליחה. זה כל מה שיש לי לומר."

ילדים מסוגלים לחוש, אבל אינם יכולים לנתח את תחושותיהם. ואפילו אם מובע הניתוח הזה במחשבה במידה מסוימת, אינם יודעים איך לבטא את המחשבה הזאת במילים.

בכל החיים האלה יש לנו רק החלטה חשובה אחת לקבל, אם להיות טובים או רעים.

אלוהים גדול, אין ספק. הוא עשה רק שגיאה אחת - אבל גדולה. חופש רצון. הוא נתן לנו את האפשרות לבחור אם להיות טובים או רעים, הוא עשה אותנו יותר מדי עצמאים - אי אפשר להגיד לאנשים מה לעשות, הם לא יקשיבו. את יכולה להגיד להם שיהיו טובים, אבל אנשים לא אוהבים שמטיפים להם, חוץ מאשר בכנסייה, ושם הם יודעים מראש שזה מה שמחכה להם.

שום דבר אינו כמו שהוא נראה. עליכם ללמוד לפקפק בכול. לחכות בטרם תזוזו, להביט בטרם תצעדו, ולשים לב לכל דבר. אלו דברים שלמדתי באלכימיה, אבל בעולם החדש שנקלעתם אליו בטעות ערכם לא יסולא בפז.

שחקן א': "המלט הוא בסך הכל נער. יש לו רצונות, אבל אין לו את האומץ לפעול אז הוא משתגע ומתחיל לאונן על אופליה, והוא כל כך משעמם שמישהו צריך להרוג אותו."

שחקן ב': "אני לא בטוחה שזה נכון. אין אוננות בהמלט."

שחקן א': "כן, יש. הרבה. רק שהם קוראים לזה 'מונולוג'."

קראת פעם המלט? אם לא קרא מיד, זה ממש מדליק. כל החיים שלי שמעתי על שייקספיר, אבל לא תיארתי לעצמי שהוא כותב כל כך טוב; תמיד חשדתי שהוא רק מנצל את המוניטין שלו.

אין לי אויר. אני יודע מה תגידי לי על המשאף רחלה, שהכל בראש, כמו שאת תמיד אומרת. זה לא נכון, רחלה, הכל בלב. הכל בלב.

כשהייתי ילדה היה לי הרבה כוח לאהוב ועכשיו כוחי לאהוב הולך למות, אינני רוצה למות.

בעקבות אור השמש עזבנו את העולם הישן.

האיש היה טוב מכדי להיות אמיתי.

בני אדם קטנים ומסכנים - הם נזרקים לעולם הזה בלי שום מושג מהיכן באו, מה הם אמורים לעשות וכמה זמן יש להם. ולאן יגיעו אחרי כל זה. אבל, שיהיו בריאים, רובם מתעוררים מדי בוקר ומנסים לעשות סדר בבלגן. אי-אפשר שלא לאהוב אותם, נכון? אני רק מתפלאת איך זה שרובם נשארים נורמלים.