בעל נפש אצילית אומר תמיד דברים אצילים, אולם המשמיע דברים אצילים, אינו בהכרח בעל נפש אצילית.

בחברת אדם אציל צריך להיזהר משלוש שגיאות; לדבר מבלי להיקרא לכך, זה מה שנקרא חוצפה. לשתוק כשאנו נקראים לדבר, זוהי העמדת פנים. לדבר מבלי להבחין בתגובותיהם של אחרים, זהו עיוורון.

מי שחיים באופן אצילי, גם אם חייהם אינם מתנהלים לאור הזרקורים, אל להם לחשוש שחייהם היו לשווא. דבר מה קורן מחייהם, זוהר כלשהו המשמש מורה דרך לחבריהם, לשכניהם, וייתכן שגם לדורות הבאים.

זה לא משנה שנולדת בלול ברווזים, אם בקעת מביצה של ברבור.