אדם וחברה | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

פסימיסט מסתכל לשני הצדדים כשהוא חוצה כביש חד סיטרי.

יש לך - תן. קשה? אני יודע. אבל תן בכל זאת. ללא תרעומת, מכל הלב. זה חשוב. נסיון - ומי יודע? אולי בשורת הימים שיגיעו (לא כ"כ מהר), כאשר ישתנה האדם (חייבים להאמין), והוא ייהנה יותר לתת מאשר לאגור. פשוט לא יהיה מסוגל לנהוג אחרת. בינתיים תעניק משלך באורך רוח, עד אשר (חייבים להאמין) יחלוק האדם בשמחה את מה שיש לו.

אין לך שתי אילנות שווים, שני עלים שווים, ועל אחת כמה וכמה בני אדם שווים זה לזה.

זהירים הם בני אדם שלא לבלוע נמלה חיה, ואין הם זהירים שלא לבלוע אדם חי.

הענווה היא הפריבילגיה של הלא מוצלחים.

ההבנה האנושית איננה אור קר, אלא היא מקבלת עירוי מן הרצון ומן הרגשות; ומכאן נובעים מדעים שאפשר לכנותם "מדעי משאלת הלבב". כי הדבר אשר ירצה האדם להאמין באמיתותו, בו יהיה נכון להאמין ביתר שאת. לכן הוא פוסל דבים קשים, שאינו רוצה לחקרם; שולל דברים מפוכחים, המקטינים את התקווה; פוסל דברים שבמהות הטבע, בשל אמונה תפלה; אינו מנצל את אור הניסיון, בשל יהירות וגאווה; אינו מקבל דברים שאין הכול מאמינים בהם, מתוך קבלת דעת האספסוף. קיצורו של דבר, אין מספר לדרכים, שלא תמיד מורגשות הן, להשפעת הרגשות על ההבנה ולפגיעה בה.

לאדם זכות להביט מטה כלפי הזולת, רק כאשר הוא עומד לעזור לו.

האני הוא הכלא היחיד היכול לכלוא את הנשמה.

האופטימיסט טוען שאנו חיים בטוב שבעולמות האפשריים, הפסימיסט חושש שזה נכון.

אנו גאים מכדי להלחם.