"אני לא יודעת מה זה משוגע", לחשה ורוניקה. "אבל אני לא משוגעת. אני מתאבדת שנכשלה."

"משוגע הוא מי שחי בעולם שלו. כמו הסכיזופרנים, הפסיכומפתים ומי שיש להם מאניה. כלומר, אנשים שהם שונים מאחרים."

"כמוך?"

"בכל אופן", המשיכה זדקה, מעמידה פנים שלא שמעה את השאלה, "בטח שמעת על אינשטיין, שאמר שאין זמן ולא חלל אלא איחוד של השניים. או קולמבוס, שהתעקש שמצדו השני של הים אין תהום אלא יבשה. או אדמונד הילרי, שהיה בטוח שהאדם יכול להגיע לפסגת האוורטס. או להקת
החיפושיות, שעשו מוסיקה שונה והתלבשו כמו אנשים שחיים לגמרי מחוץ לתקופה שלהם. כל אלה - ואלפי אחרים - חיו גם הם בעולם משלהם."

כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך.

בשלושה דברים אדם משתנה מחברו: בקול, במראה ובדעת.

אנשים מוזרים תמיד הופיעו בזמנים ובמקומות שעודדו אופי חזק, ומספר המוזרים בחברה עומד בדרך כלל ביחס ישר לכמות הכשרון, המרץ השכלי והאומץ שיש בה.

דברים לא משתנים, אנחנו משתנים.

אחדות יכולה להיות רק אצל כבשים ולא אצל בני אדם חושבים.

הדרך הכי טובה להשחית את הנוער היא להדריך אותו להעריך יותר את אילו שחושבים כמוהו מאשר את אילו שחושבים אחרת.