האדם אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם.

אילו שבילים בוחר לו הלב, ואילו תואנות הוא ממציא לעצמו כדי להגיע למחוז חפצו.

ברגע שאנו מתמסרים לרגשותינו הארץ משתנה, שוב אין חורף, אין לילה, אין טרגדיה, כל הרע נעלם ואפילו חובותינו נשכחים.

האדם המסוגל להיות רציני בלבד, או עליז בלבד, אינו יותר מחצי-אדם.

הלב הוא כמו גן. ניתן לגדל בו חמלה או תיעוב, איבה או אהבה. אילו פרחים תבחר לגדל בו?

את שהלב דוחה אין הראש מקרב.

אלוהים העניק לנו את הרגש כדי שנתפוס מרחק מהשכל.

ההבנה האנושית איננה אור קר, אלא היא מקבלת עירוי מן הרצון ומן הרגשות; ומכאן נובעים מדעים שאפשר לכנותם "מדעי משאלת הלבב". כי הדבר אשר ירצה האדם להאמין באמיתותו, בו יהיה נכון להאמין ביתר שאת. לכן הוא פוסל דבים קשים, שאינו רוצה לחקרם; שולל דברים מפוכחים, המקטינים את התקווה; פוסל דברים שבמהות הטבע, בשל אמונה תפלה; אינו מנצל את אור הניסיון, בשל יהירות וגאווה; אינו מקבל דברים שאין הכול מאמינים בהם, מתוך קבלת דעת האספסוף. קיצורו של דבר, אין מספר לדרכים, שלא תמיד מורגשות הן, להשפעת הרגשות על ההבנה ולפגיעה בה.

הנער התחיל להבין שתחושות הן לאמיתו של דבר צלילה מהירה של הנפש אל תוך הזרם הכלל עולמי של החיים, שם תולדותיהם של כל בני האדם מחוברות יחד, ואפשר לדעת כל דבר, כי הכל כתוב שם.

מחצית מהטעויות שלנו נובעות מפני שהרגש שלנו פועל כאשר עלינו לחשוב, והשכל שלנו פועל כאשר עלינו להרגיש.