אהבה עצמית - נרקסיזם | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

אבל היה בה חלק שתהה מה יקרה אם תגלה את הסוד: שבבקרים מסוימים קשה לה לצאת מהמיטה ולעטות חיוך של מישהי אחרת; שהיא תלויה באוויר, מתחזה שצוחקת מכל הבדיחות הנכונות ולוחשת את כל הרכילויות הנכונות ומושכת את הבחור הנכון, מתחזה שכבר שכחה כיצד להרגיש אמיתית...שביסודה לא רוצה להיזכר, כי זה כואב אפילו מהמצב הנוכחי.

הוא השתעשע לשנייה בכפית הנקייה כאילו שהיא מטה-מלכות. אח"כ הוא הגיש לי אותה. "לא תפקיד קשה, אבל מעט מאוד אנשים בעולם יכולים למלא אותו. אתה חושב שאתה היית יכול להיות מלך?" "מה- לאכול רק את הציפוי של העוגה, לעשות רק מה שבא לי, לחיות בארמון ולהיות מודל חיקוי?" שיחקתי עם הכפית, והיא נראתה כמו כפית. "כן. אבל בלי רגע של היסוס, בלי להרגיש אשם, בלי לחשוב שזה לא מוסרי, בלי להתבייש. להאמין בכל הלב בזכות המלאה שלך לזכות בכל הסיפוקים והאוצרות שעולים על דעתך."

זה קטע מוזר בעולם המודרני. אפשר לשמוע נערות בחדרי שירותים של מועדונים אומרות, "כן, הוא קם ועזב אותי. הוא לא אהב אותי. הוא פשוט לא היה מסוגל להתמודד עם אהבה. הוא פשוט דפוק מדי בשביל לדעת איך לאהוב אותי." אז, איך זה קרה? מה במאה הלא-נאהבת שלנו שיכנע אותנו שאפשר, למרות הכל, לאהוב אותנו כבני אדם, כמין? מה גורם לנו לחשוב שכל אלה שאינם מצליחים לאהוב אותנו הם פגומים, לקויים, מקולקלים בדרך כלשהי? בעיקר אם הם מחליפים אותנו באיזה סוג של אלוהים, או במדונה בוכייה, או בפניו של הצלוב שהם רואים בכל חפץ אפשרי - ואז אנחנו קוראים להם משוגעים. הולכים שולל. מפגרים. אנחנו משוכנעים כל כך במעלות הטובות של עצמנו ובטוב אהבתנו, עד שאיננו מסוגלים להאמין שאולי יש משהו ראוי לאהבה מאיתנו, ראוי יותר להערצה. כרטיסי ברכה חוזרים ואומרים לנו השכם והערב שכל אד ראוי לאהבה. לא. כל אחד ראוי למים נקיים. לא כל אחד ראוי לאהבה כל הזמן.

האם אי-פעם הרגשת שאתה מפספס משהו? האם אי-פעם הרגשת שאתה לא שייך? אני הרגשתי כך פעם, בגדול. חשבתי שאם אשנה את המראה ואת הלבוש שלי, אוכל למלא את כל הפערים בחיי. רציתי להיות חלק ממשהו - כל דבר, לא היה אכפת לי מה, לא היה אכפת לי איך. חשבתי שאוכל לקנות סגנון, סגנון שישנה אותי, ייצור "אני" חדש, יהפוך אותי למישהו אחר. רק כשהבנתי עד כמה טעיתי, ראיתי אל נגד עיניי את האדם שרציתי להיות.

החיים זה כלום אם אתה לא אובססיבי. אם אתה אאוטסיידר, ברגע שתפסיק להיות לחוץ לגבי זה, ותאמין שזה יתרון, אתה תנצח. על זה הסרטים שלי. תגזים את הדברים שמציקים לך עליהם ותהיה גאה בהם, ואז אנשים יכבדו אותך. התחבר עם הנוירוזות שלך: זוהי בגרות מודרנית.

מי שמתאהב בעצמו, לא ימצא מתחרים.

כל אדם היה רוצה להיות אלוהים אילו היה הדבר בגדר האפשר, אלא שיש קצת בני-אדם המתקשים להודות באי-האפשרות.

לרצות להיות מישהו אחר זה בזבוז של האדם שאתה.

זה קל לומר, אבל אל תצטט אותי על כך, שאני אוהב את עצמי יותר ממך. אני יודע שזה לא בסדר, אבל מה אני יכול לעשות?

כל מטרת הקיום היא להגיע לאיזון בין הדברים המופלאים שאנחנו חושבים על עצמנו, לבין הדברים האיומים שאנשים אחרים אומרים עלינו.