מתוך ספרים - מתוך מחזות | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

בשכבי כך, בעיניים עצומות, דימיתי לשמוע את ישותי מנפצת את קליפתה וגדלה והולכת. באותו לילה חשבתי בבהירות, בפעם הראשונה בחיי, כי אף הרוח בשר הוא, אפשר דליל יותר, שקוף יותר, אפשר חפשי יותר, מכל מקום בשר הוא. והבשר הוא רוח, אפשר דחוס כלשהו, אפשר יגע ממסותיו המרובות, ושחוח תחת נטל המורשה שלו.

מוקדם מאוד בחיי היה זה מאוחר מדי. בגיל שמונה-עשרה כבר היה מאוחר מדי. ההזדקנות היתה ברוטלית. היא פשתה על תווי-פניי, לאט לאט. עקבתי אחר ההזדקנות של פניי באותו עניין שהייתי מגלה, למשל, בקריאת ספר. פרצוף חדש זה, נצרתי אותו. קווי-המתאר דומים לכפי שהיו, אך נראה שהוא עצמו הרוס. פנים הרוסות יש לי.

יש רגעים מסוימים בחייו של בן-אדם שאין בהם דקות אמיתיות, כך שאי-אפשר לספור אותן.

מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול.

אבל ידיו של האדון האחד הונחו על גרונו של ק', ואילו האחר נעץ את הסכין בליבו וסובב אותה שם פעמיים. בעיניים רמות עוד ראה ק' איך גוחנים שני האדונים, לחי אל לחי, אל פניו, ומתבוננים בהכרעת הדין. "כמו כלב!" אמר, כאילו ביקש לומר כי הבושה תשרוד אחריו.

אני לא מדיח, לא מאשים, לא הורס. תשכחו כל מה שכתוב בתלמוד. אין זו אשמתי שהוא לקח לעצמו את התהילה והיופי והאור כמליצי יושר. ואני קיבלתי את מה שנשאר. אבל תנו לי לגלות לכם משהו, לא תשמעו אף פעם על שטן נוקם ונוטר, על שטן חרי אף, על שטן ששולח מגפה ורעב.

אברום ר' נהרג בגלל תקלה בתחנת הקמח, הותיר אחריו חתולה סיאמית אבודה בת 48, חומה-צהובה, שמנמנה אבל לא שמנה, נאה, אולי קצת שמנה, עונה לשם "מתושלח", טוב, שמנה כמו פרה, המוצא הישר מוזמן להחזיק בה.

במיומנות שרכשתי לי בשחר ילדותי, ושיכללתי בבגרותי, ורעננתי פה ושם בבית המשוגעים, מקום שהחיים בצוותא מזמנים בו, כידוע, חיכוחים ואי הבנות לרוב, הצלחתי לשגר אל אחד הבריונים בעיטה מכוונת היטב אל נקודה קריטית, שמתוך דרך ארץ אחסוך את שמה מן הקוראים. "אח, הביצים!" קרא הגברתן, שכמסתבר היה פחות זהיר ממני בלשונו.

שוחוב היה נרדם, מרוצה לגמרי. הרבה הצלחות היו לו היום: לצינוק לא השליכו, לסוצגורוצוק שלחו בריגדה אחרת, בצהריים זכה במנת-גריסים נוספת, הבריגדיר סגר יפה עם הממונים את אחוז-הביצוע, את הקיר בנה שוחוב בעליזות, המסורית לא נתפסה בחיפוש, עבד קצת בערב למען צזר, וקנה טבק ולא חלה, החזיק מעמד. חלף יום שלא הקדיר אותו דבר. כמעט יום מאושר.

אני רוצה שתדעי עלי, שתדעי אותי במערומי, בחישובים הקטנים שלי ובחרדות העלובות, ובטיפשותי, ובבושות שלי, ובקלוני. למה לא, גם "קלוני" זה אני. גם הוא רוצה להינתך לך, כמו גאוותי, בדיוק באותה עוצמה הוא רוצה, הוא זקוק נורא.