מתוך ספרים - מתוך מחזות | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

לדאבוני אינני מסוגל לראות כבשים מבעד לדפנותיהן של תיבות. ייתכן שדומה אני במקצת למבוגרים - ודאי זקנתי.

"חתיכת כתף אולי?" הציע בעל החיים, "מטוגן ברוטב יין לבן?"

"אה, מהכתף שלך?" לחש ארתור אחוז פלצות.

"אך בוודאי, אדוני," געתה החיה בשביעות רצון, "כתפו של מישהו אחר אינה שלי להציע."

אפשר שהבאר היתה עמוקה מאוד, או אולי היא נפלה לאט לאט, כך או כך היה לה המון זמן להביט סביבה בעוד היא נופלת ולשאול את עצמה מה יקרה בעוד רגע.

הרַגְלִי הוא הכלי החשוב ביותר על לוח השחמט - בעיני הרַגְלִי.

יותר מדי נשים צעירות נופלות לזרועותיו של הגבר הראשון שמעיר אותן לאחר מאה שנות שינה, למשל.

"כן, זה בערך המרחק - אבל מעניין לאיזה קו רוחב או אורך הגעתי?" (לאליס לא היה שמץ של מושג מה זה קו רוחב, או קו אורך, אך היא חשבה שהן מילים יפות שמרשים לומר אותן).

אט-אט, ללא הפסקה, פנתה חזרה הביתה, אל מקום בו לא היתה מעולם.

יעליק, אני מחזיק כעת את תמונתך בידי ובאצבעות משי אני הופך בה והופך ואינני יודע על איזה צד להשאירה. כל כך הרבה אומרת אותה הקדשה טבעית היוצאת מהלב, ומצד שני תמונתך, יעליק שלי היפה, ואני מסתכל ומסתכל ואינני רווה.

יעל, כל כך הרבה דברים רציתי עוד לספר לך, אך כאשר הייתי מסתכל בך וטובע בעינייך ובכל האווירה האופפת אותך, שוב לא היה טעם למלים, הם איבדו את כל ערכם והייתי מעדיף לעצום את עיני ולשקוע באושרנו עד אין סוף. רק כאשר חזרתי הביתה פתאום נזכרתי בדברים רבים והצטערתי שלא סיפרתי לך אותם.

חמישה סימני קריאה, הסימן המובהק למוח מטורף.

החורף עוד כאן, אבל הלילה הכי ארוך כבר מאחורינו.